אני מתחננת אליך
תיגע בגוף החם שלי, הרך, ששוכב פה לרגלייך
תיגע בלב שלי החשוף, הפעור, שפועם אהבתך
תיגע בעיניים שלי, הגדולות, הצלולות שמסתכלות יישר אליך,
"תסלח לי"
אני לוחשת אליך
תסלח לכמיהות שלי, לתשוקות שלי, לאישה הזו שהתהפכה באמצע החיים, עליך,
תסלח לרצונות שלי, לתקוות שלי שלא מסתפקות עוד בפירוריך,
תיסלח ללב שלי, ללב הסורר שלי, שאהב ואוהב גבר אחר מלפנייך..
"תשחרר אותי"
אני נושמת אליך,
תשחרר את הפחד להעזב, לעזוב, להיוותר לבד בקרן רחוב,
תשחרר את הקורבנות, את התוקפנות, תשחרר את הכמיהה הזו שאני אהיה אתה, שנחיה בלי מגע, שאני אסתדר, אמצא, גבר ואז עוד אחד, ואז אחר, כי זה לא מה שאני רוצה או צריכה, זה לא מה שחסר לי, זה לא מה שחסר לך,
תשחרר את הרצון הכי פנימי שלך שאהיה בדמותך
שאפרד מהמיניות שבי, שאשתנה
שאלבש את
צורתך.
(ניסיתי, זה כמעט הרג אותי,
אני פשוט לא יכולה...)
* משאלה *