דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד

 על כתמי הנשיכות שלי

כמו כתמים שעל כנפי פרפר,

כמו קעקוע יפייפה נסתר,

עוקבת בסבלנות אחר צבעם המשתנה

עת אדום הפך לכחול ואז לסגול, לשחור,

מוקף צהובים, מפוזר,

הם על חצי גב שלי

מפוזרים, בולטים, נוכחים

בכל מציאות חיים אחרת הייתי בלחץ שלא תראה אותם, הייתי מנסה להסתיר,

בכל מציאות חיים אחרת מראש לא הייתי מאפשרת שתשאיר עלי כ"כ הרבה סימנים, למרות החולשה שיש לי אליהם, למרות כמה שהם יפים עלי ולי,

בכל מציאות חיים אחרת זה שאני נשואה היה מכניס את הכתמים שלי למסגרת של העורף אולי?  איפה שלא רואים,

במציאות חיים שלי הם פשוט תזכורת

כואבת,

לכמה אתה לא נוגע בי,

לכמה אתה לא רואה בכלל את הגוף שלי,

לכמה אני יום ולילה

לבדי.

* וזה יבוא, כמו קו חרוט על כף יד

זה יבוא  *