צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם לאמא מותר ליהנות

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני 7 חודשים. 18 בפברואר 2024 בשעה 21:55

אחרי שהתנעתי מחדש את המערכת בשבועיים האחרונים,

בהתחלה עם מתוק כל כך הזה ואז עם החמוד הזה, הגיע הזמן לפגוש שוב אותו שהרי הוא היה ממתק משובח.

השיחות הליליות איתו תמיד זורמות, שילוב של שליטה רכה עם סקרנות נערית אבל עם עומק ואינטליגנציה נהדרת. 

הוא רוצה לנסות, להתנסות ולחוות דברים כמו שרק מישהי שמבוגרת ממנו בכמעט 20 שנה, בעולם המטורף הזה, יכולה לתת לו. 

אני מכינה אותו לאט לאט, נותנת לו לחזר בצורה מתוקה ועדינה כשכל מה שעובר בראש שלי זה איך הוא מביט עלי מלמטה בעוד אני תופסת לו את השיער בכוח ומצמידה אותו אלי. 

עכשיו, זה רק עניין של זמן. של סבלנות. ויש לי המון משניהם. 

לפני 7 חודשים. 18 בפברואר 2024 בשעה 21:29

אני מוכנה. 

נגמר האבל ומתחילה תקופה חדשה. 

קצת הלכתי לעצמי לאיבוד בחודשיים האחרונים אבל הודות למקום ההזוי הזה, קיבלתי תזכורת מצלצלת. 

גברי הכלוב, מכל קשת החשקים, ראו הוזהרתם. אני חוזרת והפעם, עם הרבה יותר כוח. 

 

 

עונת הציד התחילה. 

Happy hunting 😈

לפני 7 חודשים. 17 בפברואר 2024 בשעה 18:09

כשהרגל שלי עמוק בתוך הפה שלו, היד שלי מוחצת חזק את הזין שלו והאצבעות שלו נעות במהירות בתוכי, יש סוג של שלווה. שלווה מסוג מסוים. הכל נהיה שקט בראש, רק המקצב המונוטוני של התנועות והעונג. 

כמו בובת מין משוכללת במיוחד, הוא זז ונע בשניות למשמע הקול שלי. 

וכששפשפתי את הזין שלו ועצרתי כמות פעמים שאני אפילו לא יכולה לספור, עד שהגוף שלו רעד כל כך חזק ובלי שליטה, הדום ספייס היה כל כך עוצמתי שיש קטעים שאני בקושי זוכרת. 

ועדיין, למרות הכל, היה לי קשה לגמור וזה לקח לי המון זמן כי כנראה יש דברים שאי אפשר לנתק ולהתנתק מהם כל כך בקלות. 

לפני 7 חודשים. 12 בפברואר 2024 בשעה 5:16

הוא החליף תמונה ואלוהים, כמה שהוא יפה. 

שלום רגרסיה. 

לפני 7 חודשים. 10 בפברואר 2024 בשעה 15:11

מה כוח העל שלי, אתן שואלות?

למצוא את החמודים האלה באפליקציות הכרויות שחושבים לעצמם שהם ונילים לגמרי אבל בעצם הם קינקים/בדסמים עד העצם ולהוציא את זה מהם. 

בחיי, כל פעם מחדש זה מרטיב אותי. 

 

לפני 7 חודשים. 10 בפברואר 2024 בשעה 14:20

מסקנות בחיי הרווקות שחזרו:

ככל שעובר יותר זמן מרגע הפרידה, זה הולך ונהיה יותר ויותר בסדר.

 

 

Shocking, אני יודעת. גיליתי פה משהו חדש לגמרי שאף אחת מעולם לא חוותה או התנסתה בו. 

אבל זה דבר אחד להגיד ודבר אחר להרגיש את זה. 

וסוף סוף, *סוף סוף*, אני מתחילה להרגיש את זה. 

תודה לזמן שלא עוצר בעד שום דבר. 

לפני 7 חודשים. 7 בפברואר 2024 בשעה 19:14

היום בצהריים עשיתי שנצ וחלמתי שאני עושה סשן. 

אני חולה אז החלומות שלי מוזרים לכל הפחות. 

בחלום, כל מה שראיתי זה תחת וזין. הייתי חלשה מידי בשביל לתת ספנקים כמו שצריך, למרות שרציתי ממש. הרגשתי את היד שלי כבדה, לא מצליחה להתלבש כמו שצריך על הטוסיק המתוק שהיה שם. גם הצליל לא היה מספק. ואז, ראיתי את החור שלו פתוח לרווחה, קורא לי ממש. 

שניה לפני שהתעוררתי, שתי אצבעות נכנסו בקלות וגניחה עמוקה נשמעה בחלל החדר. 

קמתי רטובה לגמרי.

מחלימה ומיישמת. 

לפני 7 חודשים. 6 בפברואר 2024 בשעה 21:54

אני עדיין חושבת עליו כשאני מאוננת.  זה אף פעם לא טוב כמו איתו, אבל אני משתפרת. 

אולי יבוא בקרוב היום שאני פשוט אאונן על כלום וכמו כאב שפתאום עובר בלי ששמנו לב, אני אבין שאני כבר אחרי. 

לפני 7 חודשים. 5 בפברואר 2024 בשעה 20:45

מאמי,

עשה טובה ובוא לזיין אותי. 

 

אחר כך נשב, נקשקש על תיאוריות קונספירציה ונאכל את המטבוחה שהכנתי. 

לפני 7 חודשים. 4 בפברואר 2024 בשעה 21:34

זה היה מושקע ומפנק ונעים ומתוק אבל זה לא היה הוא. 

המגע לא היה אותו מגע מוכר, המבט לא היה אותו מבט אוהב כל כך. הלחיצות והשיפשופים לא היו במקומות הנכונים, בעוצמה הנכונה או בקצב הנכון. 

ולמרות שראיתי שהוא משקיע בי את כל כולו, באמת ובתמים מנסה בכל מעודו לרצות אותי, בתכלס, זה רק דיכא אותי וגרם לי כמעט לבכות. 

אני מתגעגעת למגע של הידיים שלו על הגוף שלי.