אני בחופשה באילת.
נכנסת לחדר האמבטיה, מתפשטת ומסתכלת במראה. יש שם מראה גדולה כזו של חדרי מלון, שרואים בה כמעט את כל הגוף. אני בוחנת את הגוף שלי מהשיער עד הברכיים (כי רק עד שם רואים) ולא מצליחה להבין מה הוא מצא בי.
יש לי אולי ארבעה ימים בשנה שבהם אני מרגישה לא מושכת. באמת. אולי חמישה. לרוב אני עפה על עצמי תעופה לא הגיונית אפילו אבל היום הוא יום כזה.
אני מסתכלת על השיבה שמתחילה לבצבץ בשיער, על הציצי הנפול, הבטן הגדולה שמשתפלת בצורה שעכשיו נראית לי מאוד מוזרה, על הצלוליטיס בירכיים. ואני לא מבינה.
אני נזכרת שהוא אמר לי לפני כמה חודשים, שהיו פעמים שהיה עם נשים אחרות ולא עמד לו, אז הוא היה חושב עלי כדי להעמיד אותו. עכשיו זה נשמע לי הזוי.
אני מדמיינת אותו בסבב חו״ל הראשון מזיין את ההיא שדווקא הייתה זיון טוב לדבריו ואומרת לעצמי, באמת ובתמים, שמגיע לו כזו. חושבת למה הוא כל פעם חוזר.
מנסה לדמיין את מי הוא מזיין בסבב החו״ל הזה. לפי המיקום הגיאוגרפי, אני יכולה לדמיין. ותוהה לעצמי איך הוא יחזור משם, עם מי ואם הוא בכלל יחזור.
אני מתגעגעת לזיון ארוך, חזק ואינטנסיבי איתו ברמה שזה כואב לי בגוף.