צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

במבי חושבת בקול רם.

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני שנתיים. יום רביעי, 22 בינואר 2025 בשעה 9:58

כשאני חרמנית, אני נזכרת בכמה כיף הייתי עושה פעם. 

 

חודש לפני שנכנסתי להריון עם הגדולה, הייתה חתונה של אחת החברות הכי טובות שלי. שבוע לפני זה, הם עשו מסיבת רווקים רווקות עם מלא אנשים, כולל חברים של אחיה הקטן. שם פגשתי את מי שיהיה אחד הזכרונות הכי מתוקים שיש לי. זו הייתה מסיבת בריכה ואני ישבתי לי על שפת הבריכה, רגליים במים, כשהוא חזר עם אשכול ענבים. 

רוצה? 

הוא הציע לי עם העיניים הכחולות המדהימות שלו. 

רוצה. 

חייכתי אליו וחשבתי לעצמי כמה שהוא חמוד ויפה. הוא היה צעיר ממני ב12 שנה. 

כל המסיבה הוא היה סביבי. לא ממש דיברנו, אבל הוא כל פעם חזר לסביבה שלי, כל פעם הביא לי משהו אחר - בירה, פרי, חיוך שובה. 

בחתונה שבוע אחרי, התעלמתי ממנו. בעיקר כי הייתי עסוקה עם החברה המתחתנת והחברות הקרובות. שתיתי יפה כל החתונה ומצאתי את עצמי רוקדת כמעט לבד על הרחבה לקראת סוף הערב. 

הוא כנראה שתה מיץ אומץ ובא לרקוד איתי. רקדנו יחד קצת, תוך כדי שאני מצמידה אותו אלי, דוחפת את הברך והירך שלי בין הרגליים שלו, מרגישה היטב את ההתרגשות שלו. 

אני אשמח לשכב איתך, אבל אתה צריך להשיג לנו קונדום, לחשתי לו באוזן.

הוא התרחק ממני וננעל עם העיניים שלו על שלי. הן נצצו. 

אל. תזוזי. לשום. מקום. 

הוא אמר ונעלם. 

התיישבתי לי באחד השולחנות שכבר היו ריקים כשהוא חזר והתיישב מולי, מראה לי בגאווה קונדום מרופט. תפסתי לו את הצווארון ונישקתי אותו נשיקה ארוכה ורטובה. הרגשתי אותו נמס לי בין הידיים. 

קמתי והובלתי אותו מחוץ למתחם, לשיחים הנמוכים של היער. שם מצאתי קרחת יער קטנה, נשכבתי על האדמה, נשענת על המרפקים ופתחתי רגליים לאט לאט. 

הוא הסתכל עלי בעיניים היפיפיות הבורקות שלו ובלי לומר מילה השתטח על הרצפה, מיקם את הפנים שלו בין הרגליים שלי והתחיל לנשק אותן. ככל שהתקדם במעלה הרגל, הוא הרים אלי כל פעם מבט מחפש אישור. חייכתי אליו. 

כשכבר הגיע לירך הפנימית, הרגשתי אצבע מזיזה את התחתונים ומפלסת דרך לכוס שלי. גניחה יצאה ממני, מה שעודד אותו להכניס אותה יותר עמוק פנימה ולצרף לה חברה. 

שמתי לו יד על הראש ובעדינות ממש, בצורה כמעט בלתי מורגשת, דחפתי אותו לכיוון הכוס. תוך פחות משניה הוא כבר ליקק אותי לכל אורך הכוס, מוצץ את הדגדגן, מניע את הלשון למעלה ולמטה תוך כדי שאני גונחת מעל הראש לו. גמרתי תוך דקה וחצי. 

קמתי כולי צמרמורת והפכתי אותו על הגב, פתחתי לו את המכנסיים, שלפתי את הזין המאוד עומד שלו, הלבשתי את הקונדום שהביא והתיישבתי עליו. הוא נאנח וראיתי את העניים מתגלגלות מרוב עונג תוך כדי שהוא נושם מהר ותופס אותי חזק בתחת. נעתי למעלה ולמטה לאט לאט. העיניים הפעורות שלו והפה הפתוח היו אחד הדברים היפים שראיתי בחיים.

הוא הזיז אותי עליו תוך כדי שהוא תופס לי בתחת כשאני שומעת אותו אומר פתאום אוי לא אוי לא.. מיד עצרתי ושאלתי אם הכל בסדר. 

הוא השפיל מבט ואמר שבגלל שהוא כל כך מתרגש כבר מפסיק לעמוד לו. חייכתי. 

הוצאתי אותו ממני, התיישבתי לידו וחיבקתי אותו. הוא היה נבוך וזה חירמן אותי אפילו יותר. אבל התאפקתי. 

כשהגענו להסעה חזרה מהחתונה, מתנשפים וחצי לבושים, כל האוטובוס (שכבר התחיל לנסוע והיינו צריכים לרוץ אחריו) מחה לנו כפיים. צחקתי נורא והתיישבתי ליד חברה שלי. 

היא הוציאה לי ענפים ועשבים יבשים מהשיער ואני פתאום קלטתי שכל הברכיים שלי פצעים מדממים. 

 

יומיים אחר כך, דיברתי עם חברה שאחותה הקטנה חברה שלו. מסתבר שהוא היה בתול. 

לפני שנתיים. יום שלישי, 21 בינואר 2025 בשעה 7:29

אני ממש לא יודעת למה, אבל האימוג׳י של ההצדעה מחרמן לי את הצורה. 

 

🫡

 

 

גרררררררר🤤🤤🤤🤤

 

 

 

 

 

 

 

*אל תשלחו לי את זה עכשיו בפרטי כדי לא להרוס לי את זה. זו לא הזמנה, סבבה? סבבה. 

 

לפני שנתיים. יום שני, 20 בינואר 2025 בשעה 12:51

אני מתגעגעת לזין. 

פשוט אין לי כוח, סבלנות או חשק למה שמחובר אליו. 

לפני שנתיים. יום שישי, 17 בינואר 2025 בשעה 8:52

התהום הזו בין החרמנות מסיחת הדעת של הגוף שלי לבין חוסר החרמנות הנוראי של המוח שלי כל כך מבלבל. 

אני מוצאת את עצמי מאוננת כדי להירדם, רק כדי להשקיט את החיה הזו בתוכי, שרק רוצה לגמור, שנוזלת על הסדינים בלי באמת סיבה ברורה, שמדמיינת איך מזיינת למישהו את הצורה לפני שהוא מזיין אותה. 

אני יודעת שחסר לי מגע. חסר לי גוף לידי לעשות בו כרצוני ולנצל אותו לחום, לאורגזמות, לליטופים. החוסר הזה מאוד נוכח והגוף שלי מרגיש אותו היטב וטורח להזכיר לי בכל שניה של היום. 

אבל הראש. הראש עסוק באלף דברים אחרים, יומיומיים וגם לא, המוח עמוס מחשבות על עתיד והווה, על אם אני אמא טובה ועושה בחירות נכונות, על זה שצעקתי מקודם ואזה חרא זה ואיזו נוראית אני, על דברים בעבודה שצריך עוד לעשות, על החטופות והחטופים שאמן שתכף יהיו פה וכל אלה שעדיין ישארו תקועים שם, על המכונת כביסה שצריך לתלות ועל זו שצריך למלא מיד אחרי כי כבר תכף אין מה ללבוש, על זה שאני חייבת להקפיד לקחת את הויטמינים שלי כי הגוף שלי מתפרק מהסטרס, מהמחשבות, מהעומס. 

ועליו שממש עוד מעט חוזר ואני חוששת ומתרגשת באותה מידה. ומה ואיך יהיה. ועל זה שנצטרך להזדיין עם קונדום עכשיו ואיזה חרא זה. ואולי בכלל לא נזדיין. 

אז אני מאוננת כדי להירדם ולכבות את הרכבת הרים הזו, אפילו אם זה לכמה דקות בודדות. 

לפני שנתיים. יום ראשון, 12 בינואר 2025 בשעה 17:07

מה התחביב שלי?

לדפדף בטינדר/קיופיד ולדמיין איך כל אחד יראה כשאני יושבת לו על הפרצוף ומחזיקה לו את הזין. 

לפני שנתיים. יום ראשון, 12 בינואר 2025 בשעה 16:38

אני חושבת שאם הייתי נשלטת, הייתי בראטית לאללה. הייתי נהנית ממשחקי הכוח ומההכנעה שלי בתוך הסיטואציה. 

הניסיון שלי מראה שאני עומדת יפה בכאב (קרוב לעשרים קעקועים לא הולכים ברגל) ותמיד נהנתי מזיון אגרסיבי. אני אוהבת למצוץ ומאוד אוהבת זין על כל היבטיו. חשוב לי מאוד שהפרטנר שלי יהנה ויהיה מסופק, לא משנה באיזה צד אני נמצאת. 

עכשיו, איפה מתחילה הבעיה? אני לא אוהבת שאומרים לי מה לעשות. בזה אני אלחם. על זה אני אשחק עד הסוף. אני גם לא אוהבת זיוני גרון, זה לא נעים לי.  

 

אבל התחושה של לשחרר הכל ולתת למישהו לעשות בי כרצונו קוסמת לי עכשיו יותר מהכל כי אני חייבת לצאת מהראש של עצמי ולתת למישהו אחר להיות עסוק בי, במוח שלי ובגוף שלי. 

 

Disclaimer #1

זו אינה הזמנה מכל סוג שהיא להצעות מאף אחד. זו רק מחשבה שעברה בראש. 

 

Disclaimer #2

אני לא חוסמת כמעט אף אחד אבל את מי שיציע לי משהו בסגנון, אני אחסום בפחות משניה. 

 

Disclaimer #3

ניסיתי איזה פעמיים שלוש את הצד השני. זה לא בשבילי, אפילו אם לפעמים השיחרור נעים. מעדיפה פי מיליון דום ספייס. 

לפני שנתיים. יום חמישי, 9 בינואר 2025 בשעה 17:50

סיבות ללמה כן:

הוא יותר מבוגר מהאקס (לא בהרבה..)

הוא חתיך רצח

הוא מצחיק אותי

יש בנינו וויב טוב 

הוא מעריך אותי ומתייחס אלי תמיד בכבוד

יש לו סטייל מגניב

הוא יודע לבשל ולאפות

הוא עצמאי כלכלית

יש לו חיוך שממיס אותי בשניות

הכלב התאהב בו 

 

 

סיבות ללמה לא:

הוא היה תלמיד שלי פעם. 

 

 

הלכתי לבכות על מר גורלי

ביי. 

לפני שנתיים. יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 16:44

אויש, ביוץ יקר, מה יהיה איתך. 

אני כל כך חרמנית שלשבת על ספסל זה מאתגר. מוצאת את עצמי נשענת קדימה וזזה לאט קדימה ואחורה רק כדי להתחכך במשהו. 

אני מתחככת ככה בספסל ומדמיינת אצבעות מפלסות את דרכן לתוך הכוס שלי, לאט, פותחות את השפתיים ומציירות קווים עדינים מלמעלה למטה, מחליקות על הרטיבות שלי. אני נזכרת בצמרמורת הראשונה הזו שיש, כשהאצבע פוגשת את הדגדגן. ואני נוזלת. 

אני זזה קדימה ואחורה עם האגן הספסל ומדמיינת זין עומד חזק מאחוריי, נצמד לי לתחת, נדחק לי בין הרגליים הצמודות  ומשתפשף על הכוס מבחוץ, מגרה לי את כל החורים, מרטיב לי את הירכיים. 

 

הביוץ יעבור, זה בטוח, השאלה מה יקרה כשזה יקרה. אולי פשוט כדאי לתכנן שבפעם הבאה יהיה מי שיאסוף עם הלשון את כל החרמנות הזו ושלום על ישראל. 

לפני שנתיים. יום ראשון, 5 בינואר 2025 בשעה 15:04

אחחח, צעצוע נפלא שלי. 

אנחנו מדברים על כמה עונג מסבים לי הסרטונים שהוא שולח לי. כמה אני נהנית לראות אותו מענג את עצמו ומפסיק בדיוק בנקודה הקריטית. כמה קשה לו לעצור, עד כדי כך שהוא צריך להישען על הקיר כי קשה לו פיזית לעמוד על הרגליים. 

הוא שואל אותי למה לא ביקשתי ממנו לפתוח מצלמה ולראות אותו בלייב. אני שואלת אותו אם זה משהו שהיה רוצה. הוא שואל אותי אם זה משהו שאני הייתי רוצה. אני מבקשת ממנו לבקש את זה. הוא מבקש. שוב ושוב. 

הוא פותח מצלמה בזום כי הטלגרם לא עובד. 

הוא יושב בחדר עבודה שלו, מול המחשב, על כיסא המחשב שלו לבוש בחולצה שחורה, בלי מכנסיים ותחתונים. הזין שלו כבר עומד ואני אומרת לו להתחיל. הוא מתחיל להזיז את היד שלו על הזין למעלה ולמטה לאט לאט. אני רק צופה. 

את איתי? :)

תמיד. 

רק מוודא :)

הוא מתחיל להגביר מהירות ואני מרגישה איך אני נרטבת. משהו בשילוב של היד שלו הגברית אבל העדינה עם הזין העומד, מיד מנפח את הדגדגן שלי ואני מתחילה להרגיש את הדופק בין הרגליים. 

יותר מהר

אם אני אעשה יותר מהר אני לא אוכל להתאפק

אז לא מהר :)

הוא מוריד את החולצה ומשפשף את הזין ומפסיק. משפשף ומפסיק. אני מכניסה ומוציאה את האצבעות שלי מהכוס, הן מחליקות פנימה והחוצה בכזו קלות, עם רעש רטיבות שרק מחרמן אותי יותר. 

אני רוצה שנגמור יחד. 

אני לא יכול לגמור כי לא התארגנתי על איך לנקות

אז רק אני אגמור :)

את מאוננת?

קצת. 

הוא מגביר מהירות וגם אני והוא מיד מפסיק. אני לא. ממשיכה להכניס ולהוציא את האצבעות ומרגישה איך כל הירכיים שלי רטובות. 

אתה רוצה לשמוע אותי?

כן. 

אני פותחת את הסאונד והקולות פשוט יוצאים ממני. האצבעות עוברות לדגדגן ואני משפשפת אותי ככה שאני גם בונה את העונג אבל גם מושכת אותו כדי לא לגמור מהר. כל כך נעים לי להסתכל עליו מתאמץ כל כך לא לגמור בעוד האצבעות שלי משפשפות את הכוס לכל האורך. 

אני מרגישה שהאורגזמה מתקרבת ואני מגבירה קצב, מתרכזת בדגדגן. אני רואה איך בית החזה שלו עולה ויורד במהירות ואיך הוא נלחם בעצמו לא לגמור.  

אני מתפוצצת בשאגות אדירות שמכאיבות לי בגרון וממשיכה קצת להיאנח עד שאני נרגעת. 

לילה טוב צעצוע שלי

לילה טוב :)

אני מסתובבת וכמעט נרדמת כשאני שומעת צליל של הודעה. 

תודה, הוא כותב. 

לפני שנתיים. יום שבת, 4 בינואר 2025 בשעה 17:56

הבחורים בקיופיד לא משחקים. 

אעדכן.