גם לאמא מותר ליהנות

ובא לציון גואל. 

כלומר, אורגזמה.

איך אני אוהבת את הדיסוננס הזה בין זה שאנחנו יושבים עכשיו בחוץ, מעשנים סיגריה ומקשקשים על החיים ולבין זה שלפני ממש רגע זיינתי אותו בתחת במשך למעלה משעה, במגוון תנוחות, תוך כדי גניחות רמות משני הצדדים.  

אני כל כך כל כך כל כך חרמנית. זהו. אין פואנטה. רוצה לשכב על הגב עם ראש בין הרגליים במשך שעות, בעצם ימים ולא לקום. ככה חרמנית. 

לכתוב לו כשהוא נמצא במקום ציבורי או עם חברים, להדליק אותו עד שהוא לא יכול יותר ולשלוח אותו לעשות ביד בשירותים. 

סימנו כבר כמה וכמה בתי קפה ושירותים של חברים. 

הוא אחד הדברים המתוקים שיצא לי להכניס את הרגל שלי לפה שלהם. 

אבל מה ששבר אותי באמת היה שכל פעם שחלק אחר ממני היה בפה שלו, הוא הרים אלי את המבט הזה שלו לחצי שניה, לראות את התגובה שלי. 

והמבט הזה. הוא הרטיב אותי כמעט כמו שהרטיב אותי להחזיק את הזין שלו חזק ביד לשפשף את הכיפה על הדגדגן שלי. 

התגעגעתי למבט כזה. 

בפרק הקודם :)

יש משהו ממכר בלפנטז, כשעולם המציאות והדמיון משתפשפים זה בזו. אבל זה קו דק כי את יכולה למצוא את עצמך בוהה באנשים רנדומליים עם חיוך קטן ומבט רעב. 

אז,

הכלוב היקר שלום,

האם זה שאני מדמיינת איך *כל* גבר שעובר לידי יראה כשהוא על הברכיים, עם ידיים מאחורי הגב, כשהפרצוף שלו תקוע עמוק בין הרגליים שלי וכף רגל אחת שלי עומדת על הכתף שלו ואני אוחזת לו את השיער בשתי ידיים ומצמידה אותו בכוח אלי עד שאני מרגישה שהוא נחנק ועדיין לא מרפה, רק כדי לראות אותו מתפתל תחתיי, הופך אותי לסוטה?

(הפינה חוזרת! אפשר לקרוא את הקודמות בארכיון, כדי להבין את ההקשר,  הנה הראשונה)

בנות כלוב יקרות, שאלה/סקר:

אם מישהו כותב לך הודעה באתר הכרויות

״צרי קשר @8485949״

את יוצרת קשר?

מתה מסקרנות אם זה עובד להם מתישהו. 

מאחרת לי הוסת. 

מה שאומר ש:

אני רעבה ממש ועם בחילה בו זמנית.

אני שונאת את כולם אבל מחפשת חברה.

אני חרמנית רצח אבל לא בא לי שיגיעו בי.

אני לא בהריון למרות שממש הייתי רוצה סיבה לחשוב שכן. 

ובעיקר, אין לי טיפה של סבלנות לבולשיט מתמשך ורק בא לי לאכול גלידה, שוקולד ונאצ׳וס על הספה ולראות נטפליקס.

זה לא יקרה בזמן הקרוב.  

קרה הבלתי יאמן ואתמול אוננתי על המבט המתוק והעיניים הכחולות של חמוד אחר. 

גמרתי חזק וטוב ורק רציתי הוא יהיה שם עם הלשון שלו לעשות לי נעים. או להשעין את הראש מלא התלתלים שלו על הירך שלי בזמן שאני נרגעת. 

אבל לאט לאט, נגיע גם לשם. 

למעסה שלי יש אצבעות שמנמנות וקצרות ומגע כל כך מדוייק, חזק אבל לא חזק מידי.

רגע, אני קופצת. מההתחלה.

אי שם לפני איזו שנה וחצי, חשתי את עצמי היי סוסייטי או משהו כזה ועשיתי לעצמי מנוי ל10 עיסויים. עשיתי שלושה ושכחתי מזה. 

התקופה האחרונה הביאה איתה הרבה self care שבמסגרתו החלטתי לנצל היטב את העיסויים שנשארו לפני שנגמר המנוי. 

בקיצור, הייתי בעיסוי. ובעוד המעסה הנהדרת שלי לוחצת, משפשפת, מחליקה את הידיים הקצרות והחזקות שלה על כל חלק בגוף שלי, לא יכלתי שלא לחשוב על זה. 

הלוואי שהיה לי באופן קבוע, מישהו עם אצבעות שמנמנות, חוזק מושלם בידיים והרבה סבלנות לעסות אותי באריכות (מינימום שעה וחצי. באמת, מבחינתי לקום רק להפסקות פיפי. אולי גם זה לא…) ובסיום העיסוי, כשכל הגוף שלי נימוח, רך, רגוע ושליו, אני אפקח עיניים ואסתכל עליו. יספיק לו רק מבט בשביל להבין. והוא יפסק מעט את הרגליים שלי ויחליק את האצבעות השמנמנות שלו לתוך הכוס שלי, שתי אצבעות נכנסות ויוצאות בקצב קבוע ואגודל תוקע יתד על הדגדגן שלי עד שהוא ירגיש את כל הגוף שלי רועד ברעד המוכר והממכר הזה לפני שאני גומרת, עם היד השניה יחזיק שלא אפול מהשולחן וישפשף את הכוס שלי עד שאגנח במלוא הריאות. ואז, בעודי נרגעת שם על השולחן, הוא יחזור ויעסה אותי בכל הגוף, יותר בעדינות, עד שארגע לגמרי ואהיה מסופקת. 

עד הפעם הבאה.