בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם לאמא מותר ליהנות

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני 9 חודשים. 24 בפברואר 2024 בשעה 8:20

הוא אחד הדברים המתוקים שיצא לי להכניס את הרגל שלי לפה שלהם. 

אבל מה ששבר אותי באמת היה שכל פעם שחלק אחר ממני היה בפה שלו, הוא הרים אלי את המבט הזה שלו לחצי שניה, לראות את התגובה שלי. 

והמבט הזה. הוא הרטיב אותי כמעט כמו שהרטיב אותי להחזיק את הזין שלו חזק ביד לשפשף את הכיפה על הדגדגן שלי. 

התגעגעתי למבט כזה. 

לפני 9 חודשים. 23 בפברואר 2024 בשעה 9:06

בפרק הקודם :)

 

 

יש משהו ממכר בלפנטז, כשעולם המציאות והדמיון משתפשפים זה בזו. אבל זה קו דק כי את יכולה למצוא את עצמך בוהה באנשים רנדומליים עם חיוך קטן ומבט רעב. 

 

אז,

 

הכלוב היקר שלום,

האם זה שאני מדמיינת איך *כל* גבר שעובר לידי יראה כשהוא על הברכיים, עם ידיים מאחורי הגב, כשהפרצוף שלו תקוע עמוק בין הרגליים שלי וכף רגל אחת שלי עומדת על הכתף שלו ואני אוחזת לו את השיער בשתי ידיים ומצמידה אותו בכוח אלי עד שאני מרגישה שהוא נחנק ועדיין לא מרפה, רק כדי לראות אותו מתפתל תחתיי, הופך אותי לסוטה?

 

(הפינה חוזרת! אפשר לקרוא את הקודמות בארכיון, כדי להבין את ההקשר,  הנה הראשונה)

לפני 9 חודשים. 22 בפברואר 2024 בשעה 13:55

בנות כלוב יקרות, שאלה/סקר:

 

אם מישהו כותב לך הודעה באתר הכרויות

״צרי קשר @8485949״

את יוצרת קשר?

 

מתה מסקרנות אם זה עובד להם מתישהו. 

לפני 9 חודשים. 21 בפברואר 2024 בשעה 9:16

מאחרת לי הוסת. 

מה שאומר ש:

אני רעבה ממש ועם בחילה בו זמנית.

אני שונאת את כולם אבל מחפשת חברה.

אני חרמנית רצח אבל לא בא לי שיגיעו בי.

אני לא בהריון למרות שממש הייתי רוצה סיבה לחשוב שכן. 

ובעיקר, אין לי טיפה של סבלנות לבולשיט מתמשך ורק בא לי לאכול גלידה, שוקולד ונאצ׳וס על הספה ולראות נטפליקס.

זה לא יקרה בזמן הקרוב.  

לפני 9 חודשים. 20 בפברואר 2024 בשעה 12:32

קרה הבלתי יאמן ואתמול אוננתי על המבט המתוק והעיניים הכחולות של חמוד אחר. 

גמרתי חזק וטוב ורק רציתי הוא יהיה שם עם הלשון שלו לעשות לי נעים. או להשעין את הראש מלא התלתלים שלו על הירך שלי בזמן שאני נרגעת. 

אבל לאט לאט, נגיע גם לשם. 

לפני 9 חודשים. 19 בפברואר 2024 בשעה 12:11

למעסה שלי יש אצבעות שמנמנות וקצרות ומגע כל כך מדוייק, חזק אבל לא חזק מידי.

רגע, אני קופצת. מההתחלה.

אי שם לפני איזו שנה וחצי, חשתי את עצמי היי סוסייטי או משהו כזה ועשיתי לעצמי מנוי ל10 עיסויים. עשיתי שלושה ושכחתי מזה. 

התקופה האחרונה הביאה איתה הרבה self care שבמסגרתו החלטתי לנצל היטב את העיסויים שנשארו לפני שנגמר המנוי. 

בקיצור, הייתי בעיסוי. ובעוד המעסה הנהדרת שלי לוחצת, משפשפת, מחליקה את הידיים הקצרות והחזקות שלה על כל חלק בגוף שלי, לא יכלתי שלא לחשוב על זה. 

הלוואי שהיה לי באופן קבוע, מישהו עם אצבעות שמנמנות, חוזק מושלם בידיים והרבה סבלנות לעסות אותי באריכות (מינימום שעה וחצי. באמת, מבחינתי לקום רק להפסקות פיפי. אולי גם זה לא…) ובסיום העיסוי, כשכל הגוף שלי נימוח, רך, רגוע ושליו, אני אפקח עיניים ואסתכל עליו. יספיק לו רק מבט בשביל להבין. והוא יפסק מעט את הרגליים שלי ויחליק את האצבעות השמנמנות שלו לתוך הכוס שלי, שתי אצבעות נכנסות ויוצאות בקצב קבוע ואגודל תוקע יתד על הדגדגן שלי עד שהוא ירגיש את כל הגוף שלי רועד ברעד המוכר והממכר הזה לפני שאני גומרת, עם היד השניה יחזיק שלא אפול מהשולחן וישפשף את הכוס שלי עד שאגנח במלוא הריאות. ואז, בעודי נרגעת שם על השולחן, הוא יחזור ויעסה אותי בכל הגוף, יותר בעדינות, עד שארגע לגמרי ואהיה מסופקת. 

עד הפעם הבאה. 

לפני 9 חודשים. 18 בפברואר 2024 בשעה 21:55

אחרי שהתנעתי מחדש את המערכת בשבועיים האחרונים,

בהתחלה עם מתוק כל כך הזה ואז עם החמוד הזה, הגיע הזמן לפגוש שוב אותו שהרי הוא היה ממתק משובח.

השיחות הליליות איתו תמיד זורמות, שילוב של שליטה רכה עם סקרנות נערית אבל עם עומק ואינטליגנציה נהדרת. 

הוא רוצה לנסות, להתנסות ולחוות דברים כמו שרק מישהי שמבוגרת ממנו בכמעט 20 שנה, בעולם המטורף הזה, יכולה לתת לו. 

אני מכינה אותו לאט לאט, נותנת לו לחזר בצורה מתוקה ועדינה כשכל מה שעובר בראש שלי זה איך הוא מביט עלי מלמטה בעוד אני תופסת לו את השיער בכוח ומצמידה אותו אלי. 

עכשיו, זה רק עניין של זמן. של סבלנות. ויש לי המון משניהם. 

לפני 9 חודשים. 18 בפברואר 2024 בשעה 21:29

אני מוכנה. 

נגמר האבל ומתחילה תקופה חדשה. 

קצת הלכתי לעצמי לאיבוד בחודשיים האחרונים אבל הודות למקום ההזוי הזה, קיבלתי תזכורת מצלצלת. 

גברי הכלוב, מכל קשת החשקים, ראו הוזהרתם. אני חוזרת והפעם, עם הרבה יותר כוח. 

 

 

עונת הציד התחילה. 

Happy hunting 😈

לפני 9 חודשים. 17 בפברואר 2024 בשעה 18:09

כשהרגל שלי עמוק בתוך הפה שלו, היד שלי מוחצת חזק את הזין שלו והאצבעות שלו נעות במהירות בתוכי, יש סוג של שלווה. שלווה מסוג מסוים. הכל נהיה שקט בראש, רק המקצב המונוטוני של התנועות והעונג. 

כמו בובת מין משוכללת במיוחד, הוא זז ונע בשניות למשמע הקול שלי. 

וכששפשפתי את הזין שלו ועצרתי כמות פעמים שאני אפילו לא יכולה לספור, עד שהגוף שלו רעד כל כך חזק ובלי שליטה, הדום ספייס היה כל כך עוצמתי שיש קטעים שאני בקושי זוכרת. 

ועדיין, למרות הכל, היה לי קשה לגמור וזה לקח לי המון זמן כי כנראה יש דברים שאי אפשר לנתק ולהתנתק מהם כל כך בקלות. 

לפני 9 חודשים. 12 בפברואר 2024 בשעה 5:16

הוא החליף תמונה ואלוהים, כמה שהוא יפה. 

שלום רגרסיה.