למעסה שלי יש אצבעות שמנמנות וקצרות ומגע כל כך מדוייק, חזק אבל לא חזק מידי.
רגע, אני קופצת. מההתחלה.
אי שם לפני איזו שנה וחצי, חשתי את עצמי היי סוסייטי או משהו כזה ועשיתי לעצמי מנוי ל10 עיסויים. עשיתי שלושה ושכחתי מזה.
התקופה האחרונה הביאה איתה הרבה self care שבמסגרתו החלטתי לנצל היטב את העיסויים שנשארו לפני שנגמר המנוי.
בקיצור, הייתי בעיסוי. ובעוד המעסה הנהדרת שלי לוחצת, משפשפת, מחליקה את הידיים הקצרות והחזקות שלה על כל חלק בגוף שלי, לא יכלתי שלא לחשוב על זה.
הלוואי שהיה לי באופן קבוע, מישהו עם אצבעות שמנמנות, חוזק מושלם בידיים והרבה סבלנות לעסות אותי באריכות (מינימום שעה וחצי. באמת, מבחינתי לקום רק להפסקות פיפי. אולי גם זה לא…) ובסיום העיסוי, כשכל הגוף שלי נימוח, רך, רגוע ושליו, אני אפקח עיניים ואסתכל עליו. יספיק לו רק מבט בשביל להבין. והוא יפסק מעט את הרגליים שלי ויחליק את האצבעות השמנמנות שלו לתוך הכוס שלי, שתי אצבעות נכנסות ויוצאות בקצב קבוע ואגודל תוקע יתד על הדגדגן שלי עד שהוא ירגיש את כל הגוף שלי רועד ברעד המוכר והממכר הזה לפני שאני גומרת, עם היד השניה יחזיק שלא אפול מהשולחן וישפשף את הכוס שלי עד שאגנח במלוא הריאות. ואז, בעודי נרגעת שם על השולחן, הוא יחזור ויעסה אותי בכל הגוף, יותר בעדינות, עד שארגע לגמרי ואהיה מסופקת.
עד הפעם הבאה.
