גם לאמא מותר ליהנות

מה כוח העל שלי, אתן שואלות?

למצוא את החמודים האלה באפליקציות הכרויות שחושבים לעצמם שהם ונילים לגמרי אבל בעצם הם קינקים/בדסמים עד העצם ולהוציא את זה מהם. 

בחיי, כל פעם מחדש זה מרטיב אותי. 

מסקנות בחיי הרווקות שחזרו:

ככל שעובר יותר זמן מרגע הפרידה, זה הולך ונהיה יותר ויותר בסדר.

Shocking, אני יודעת. גיליתי פה משהו חדש לגמרי שאף אחת מעולם לא חוותה או התנסתה בו. 

אבל זה דבר אחד להגיד ודבר אחר להרגיש את זה. 

וסוף סוף, *סוף סוף*, אני מתחילה להרגיש את זה. 

תודה לזמן שלא עוצר בעד שום דבר. 

היום בצהריים עשיתי שנצ וחלמתי שאני עושה סשן. 

אני חולה אז החלומות שלי מוזרים לכל הפחות. 

בחלום, כל מה שראיתי זה תחת וזין. הייתי חלשה מידי בשביל לתת ספנקים כמו שצריך, למרות שרציתי ממש. הרגשתי את היד שלי כבדה, לא מצליחה להתלבש כמו שצריך על הטוסיק המתוק שהיה שם. גם הצליל לא היה מספק. ואז, ראיתי את החור שלו פתוח לרווחה, קורא לי ממש. 

שניה לפני שהתעוררתי, שתי אצבעות נכנסו בקלות וגניחה עמוקה נשמעה בחלל החדר. 

קמתי רטובה לגמרי.

מחלימה ומיישמת. 

אני עדיין חושבת עליו כשאני מאוננת.  זה אף פעם לא טוב כמו איתו, אבל אני משתפרת. 

אולי יבוא בקרוב היום שאני פשוט אאונן על כלום וכמו כאב שפתאום עובר בלי ששמנו לב, אני אבין שאני כבר אחרי. 

מאמי,

עשה טובה ובוא לזיין אותי. 

אחר כך נשב, נקשקש על תיאוריות קונספירציה ונאכל את המטבוחה שהכנתי. 

זה היה מושקע ומפנק ונעים ומתוק אבל זה לא היה הוא. 

המגע לא היה אותו מגע מוכר, המבט לא היה אותו מבט אוהב כל כך. הלחיצות והשיפשופים לא היו במקומות הנכונים, בעוצמה הנכונה או בקצב הנכון. 

ולמרות שראיתי שהוא משקיע בי את כל כולו, באמת ובתמים מנסה בכל מעודו לרצות אותי, בתכלס, זה רק דיכא אותי וגרם לי כמעט לבכות. 

אני מתגעגעת למגע של הידיים שלו על הגוף שלי. 

אני הולכת במוזיאון, מוקפת באמנות חד פעמית ומרגשת, וכל מה שאני חושבת עליו זו שיחת הוידאו שעשינו אתמול שבה הוא הסתכל עלי במבט הזה שלו ואמר לי

בא לי לעשות לך דברים של מבוגרים

וכל התחתונים שלי מוצפים.

מתגעגעת לשליטה. למבט מלמטה. לתנועה העדינה של היד שלי על הראש, שמכוונת בעדינות אך בנחישות למקום הנכון. לשהות הזו של הפנים מול הכוס שלי, להסנפה הזו. להתקרבות האיטית של הפנים אל בין הרגליים שלי, להמתנה לפקודה. וואי… ההמתנה. ואז דחיפת הראש חזק אל בין הרגליים שלי, המחיצה של הפנים לתוך הכוס שלי, בכוח. ואז ההזזה האיטית של התחתונים שלי הצידה והפקודה. לקק. 

ואז הוא הגיע פתאום, ללילה אחד. 

השקעתי את הפנים בשקע הצוואר שלו, נשמתי אותו עמוק עמוק וחיבקתי אותו חזק חזק. דחפתי לו יד בתוך המכנסיים, מלמעלה, מאחורה והנחתי אותה על הטוסיק המושלם שלו ובכיתי בשקט לתוך הצוואר והחולצה שלו, לא יודעת אפילו למה בכיתי, הדמעות פשוט נזלו החוצה. אולי מגעגוע עמוק, אולי מהודיה גדולה. 

הוא נישק אותי בעדינות בכל מקום שהגיע וחיבק אותי חזק חזק חזרה, משלב את הגוף שלו בשלי, קרוב קרוב.

אחרי שהוא אכל ודיברנו, התפשטנו ונכנסנו למיטה. הפה והידיים והרגליים התפתלו זה בזו, אחזו ונישקו והצמידו ושיפשפו וליקקו. הכל היה כל כך מוכר, כל כך נכון וטבעי. הזדיינו מחובקים, מנסים להצמיד את הגופות שלנו זו לזה הכי הכי הכי קרוב שאפשר, עטפתי אותו עם הרגליים שלי ומחצתי אותו קרוב עם הידיים, הוא נדחף לתוכי עמוק עמוק, נכנס הכי עמוק שאפשר, האגן שלו לא משאיר טיפה של רווח עם שלי. 

 כשכמעט נרדמנו, חיבקתי אותו מאחור, שילבתי את כפות הרגליים שלנו יחד, הסנפתי את העורף שלו, נשמתי אותו פנימה עוד פעם ועוד פעם  ונפלתי בשניה לשינה עמוקה וטובה, כמו שלא הייתה לי שבועות. 

במנוי

ופדיקור