אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם לאמא מותר ליהנות

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני 7 חודשים. 6 בפברואר 2024 בשעה 21:54

אני עדיין חושבת עליו כשאני מאוננת.  זה אף פעם לא טוב כמו איתו, אבל אני משתפרת. 

אולי יבוא בקרוב היום שאני פשוט אאונן על כלום וכמו כאב שפתאום עובר בלי ששמנו לב, אני אבין שאני כבר אחרי. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י