אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם לאמא מותר ליהנות

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני 7 חודשים. 4 בפברואר 2024 בשעה 21:34

זה היה מושקע ומפנק ונעים ומתוק אבל זה לא היה הוא. 

המגע לא היה אותו מגע מוכר, המבט לא היה אותו מבט אוהב כל כך. הלחיצות והשיפשופים לא היו במקומות הנכונים, בעוצמה הנכונה או בקצב הנכון. 

ולמרות שראיתי שהוא משקיע בי את כל כולו, באמת ובתמים מנסה בכל מעודו לרצות אותי, בתכלס, זה רק דיכא אותי וגרם לי כמעט לבכות. 

אני מתגעגעת למגע של הידיים שלו על הגוף שלי. 

Bluecollar​(שולטת) - אחרי שהכל הופך להיות כמו בית. את מתרגלת לתנועות ולאנרגיה. לזוז יחד אתו. זה פתאום לא מרגיש אותו הדבר ועל כך מוזר
לפני 7 חודשים
fatiefairy - ממש ממש ככה.
לפני 7 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י