ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם לאמא מותר ליהנות

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני חודשיים. 23 בפברואר 2024 בשעה 9:06

בפרק הקודם :)

 

 

יש משהו ממכר בלפנטז, כשעולם המציאות והדמיון משתפשפים זה בזו. אבל זה קו דק כי את יכולה למצוא את עצמך בוהה באנשים רנדומליים עם חיוך קטן ומבט רעב. 

 

אז,

 

הכלוב היקר שלום,

האם זה שאני מדמיינת איך *כל* גבר שעובר לידי יראה כשהוא על הברכיים, עם ידיים מאחורי הגב, כשהפרצוף שלו תקוע עמוק בין הרגליים שלי וכף רגל אחת שלי עומדת על הכתף שלו ואני אוחזת לו את השיער בשתי ידיים ומצמידה אותו בכוח אלי עד שאני מרגישה שהוא נחנק ועדיין לא מרפה, רק כדי לראות אותו מתפתל תחתיי, הופך אותי לסוטה?

 

(הפינה חוזרת! אפשר לקרוא את הקודמות בארכיון, כדי להבין את ההקשר,  הנה הראשונה)

Xbani​(אחר) - אי אפשר בשקט להחלים מפציעה.

לשאלתך! לא .
הגבר גם חושב איך הוא היה קובר תראש שלו בתחת שלך :)
לפני חודשיים
מותח הגבולות​(שולט) - ברוכה השווה.
לפני חודשיים
שרף אורנים​(אחר) - חס וחלילה סוטה!
לפני חודשיים
fatiefairy - 😂😂😂
לפני חודשיים
כשנהיה מאוחר - ותיהי בטוחה שחלק מהגברים האלה מסתכלים עליך וחושבים בול על אותו הדבר
לפני חודשיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י