לפני שנתיים. 28 באוקטובר 2022 בשעה 10:02
טוב, זה באמת לא לגילי. ככה גיליתי היום, כשכל התחת והירכיים תפוסים מאתמול בלילה.
הוא כזה מתוק וצעיר, מלא אנרגיה וגם אני אבל על ספסל בגינה ציבורית זה בכל זאת מאתגר.
הלהט שלו לרצות, ללקק ולענג משכר אותי. המבט שלו בעיניים, שמצד אחד רוצה לטרוף אותי ומצד שני מחכה לאישור ממני ממיס אותי.
אני יכול לרדת לך?
כן.
אני יכול לרדת לך שוב?
כן.
אני יכול שוב?
לא.
למה?
כי עכשיו תזיין אותי עם האצבעות שלך.
ואני מנסה להנגיש לו את הכוס שלי בצורה הכי טובה שאפשר, מפסקת את הרגליים הכי רחב שאני יכולה, מניחה את האגן שלי על הרגליים שלו אבל לאישה בגילי יש גבולות פיזיים כשמדובר בספסל עץ באמצע גינה.
בכל זאת, כבר מזמן לא בת 17.
