שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

במבי חושבת בקול רם.

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני 4 שנים. יום חמישי, 29 בדצמבר 2022 בשעה 4:11

קמתי עם אנרגיות של רעה.

אולי זה ההלם של הימים האחרונים.

אולי זה פשוט חלק מהמחזוריות שלי. לכי תדעי.

אבל היום, אני רוצה לפרק.

אני רוצה להכאיב.

אני רוצה לראות את הכאב מטפס לו מהגוף, לפנים ועד לדמעות בזווית העיניים.

אני רוצה לקחת זין ולהתעלל בו.

לשפשף עד שהוא ירתח לי ביד וישרוףֿ, להביא לכמעט גמירה ולעצור 1000 פעם.

ואז לתת לו לגמור ולא להפסיק לשפשף עד שהזין ממש יתחבא ממני.

לתפוס את הביצים, למחוץ ולמשוך.

אני רוצה להשכיב מישהו על הרצפה הקרה ולדרוך לו על כל המקומות הכואבים עד שיצרח.

אני רוצה לקשור ולסטור עד שתכאב לי היד.

אני רוצה לראות כאב בעיניים.

אבל כאב מהול בעונג והודיה.

אני רוצה לפרוק את כל מה שיש על מישהו שמוכן לקבל ולהודות לי על זה.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י