שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

במבי חושבת בקול רם.

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני 4 שנים. יום שני, 9 בינואר 2023 בשעה 14:10

תמיד 24 שעות לפני שאני נפגשת איתו, אני נעשית חרמנית. 

זה נבנה לאט לאט. 

כמו זרמים שעולים באיטיות מכפות הרגליים, לשוקיים, לירכיים, עושים עצירה ארוכה של עונג בין הרגליים, מנפחים את הדגדגן, מרטיבים את התחתונים, משם מטפסים לאט לחזה, מזרימים אדוות קטנות לכל פיטמה ולבסוף עולים לראש, למחשבות, לתכנונים. 

ואני רק מדמיינת איך אני אניח לו את כף הרגל שלי על הכתף, הוא יחזיק אותי שלא אפול, עם שתי ידיים אכוון אותו בין הרגליים שלי, בדיוק לנקודה הזו שגורמת לי כל כך להרטיב, לרעוד, לגנוח ולשחרר הכל. 

רק עוד 24 שעות. 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י