במבי חושבת בקול רם.

הבדסמ הרס לי את החיים. 

זה כזה פשוט.

כל גבר חדש (גם לא חדש, על מי אני עובדת…) שאני רואה, אני מדמיינת איך הוא יראה עירום על הברכיים עם הראש מורכן וזין עומד. ומה בדיוק אני אעשה לו. לפעמים אני שמה לו רגל על הכתף ודוחפת את הראש שלו בין הרגליים שלי. לפעמים אני חולצת את הנעל ומשחקת עם הכף רגל שלי בביצים ובזין שלו. מלטפת. מועכת. מזיזה. לפעמים אני דוחפת לו את הראש עם הרגל עד לרצפה, אחר כך, גם עם הרגל, מרימה לו את התחת גבוה ודוחפת לו דילדו. מזיינת אותו עד שהוא צרוד מרוב גניחות. לפעמים אני סתם יושבת לידו ושמה עליו רגליים. ובכל הדמיונות האלה הוא כל כך מטפטף עד שנוצרת שלולית קטנה מתחת לזין המתוח והחמוד שלו. 

עכשיו, עם זה אני עוד יכולה להתמודד.

אבל החרמנות הבלתי פוסקת? מה יהיה איתה?!