יש משהו בבחורים צעירים שמהפנט אותי. משהו בתמימות, בגוף ההדוק, באון, במבט. יש שיגידו הנעורים. אני אגיד שזו העובדה שהם מסוגלים להעמיד את הזין פעם אחר פעם כמעט בלי בעיה.
בכל מקרה,
את המפגש הראשון שלנו קבעתי במסיבה רבת משתתפים של חברים. מסיבות פורים קהילתיות זה המקום למפגש ראשון, לא?
אחרי סיבוב במסיבה שכלל ידיים שלי ממששות בעיקר את התחת הקטן שלו, והסנפות שלו את כולי, לקחתי אותו החוצה.
נסיעה קצרה והיינו בחורשת יער, בפינת פיקניקים.
התעלמתי לחלוטין ממצלמות האבטחה, התיישבתי על השולחן פיקניקים והוא ירד לברכיים. מגף אחד ירד, גרב והרגל שלי בידיים שלו מקבלת עיסוי מהמם, נשיקות קטנות בכף רגל. רגל שניה, מגף בוקרות יורד, גרב ויד ופה עושים פלאים בכף הרגל החשופה.
ככל שהוא השקיע יותר ברגליים, ככה הרגשתי שאני מרטיבה יותר את החוטיני שגם ככה כבר היה רטוב כולו.
העלתי אותו למעלה והראש שלו נדחף בין הרגליים. הרטיבות שלי הורגשה היטב מבעד לג׳ינס, הוא הריח אותי ונאנח.
אני נשכבת לאחור והידיים שלו עוברות על הגוף שלי, פותחות כפתור ורוכסן, נשלחות עמוק בין הרגליים שלי.
אני נאנחת והוא ממשש ומלטף.
אני דוחפת את הראש שלו בין הרגליים, מניחה רגל אחת על השולחן ורגל אחת על הכתף שלו כשהוא עושה סיבובים מענגים עם הלשון על הדגדגן שלי, מלקק לכל האורך, דוחף את הלשון פנימה, מכניס ומוציא בקצב, שותה את כל הרטיבות וגונח תוך כדי. כל גניחה שלו מוציאה ממני גל של הצפה.
אני מפשיטה אותו לגמרי ומשחקת עם הזין היפה שלו והביצים החמודות שלו.
מוחצת, מוצצת, מעסה, מושכת, משפשפת ועוצרת.
מחזיקה, מלטפת ושוב עוצרת.
לא זוכרת כמה פעמים הזין שלו נמתח והתמלא, הוא נאנח וגנח ואני הפסקתי.
לא זוכרת כמה פעמים הוא התחנן בפנים מסכנות
אפשר לגמור, אמא?
לא.
הוא מתפתל ונאנח ואני משחקת ומרטיבה.
עכשיו תראו, הייתי כבר די שיכורה, אז לא בדיוק זוכרת את הסדר או הפעולות.
אחרי זה, הכל היה בליל שלם של הראש שלו נקבר בין הרגליים שלי ונמחץ אלי, הידיים שלי שורטות אותו, הלשון שלו מלקקת במרץ את הכוס הנוטף שלי, היד שלי מחזיקה ומושכת את הביצים שלו, משפשפת בסיפוק את הזין המתוח שלו, הפה שלו מוצץ ויונק בתאווה את הפיטמות הגדולות שלי שחולצו מהחזיה, הפה שלי דוחף את הזין שלו עמוק לתוך הגרון שלי.
מה שאני כן אני זוכרת היטב זה את הרטט שעבר לי בגוף כשהוא ליקק אותי ואת הפרצוף המתוק שלו כשסוף סוף הסכמתי ויצאו ממנו שפריצים של נוזל לבנבן סמיך ונחתו במרחק מרשים על האדמה ביער.
וזה מזכיר לי,
לגיטימי לבקש מחברת השמירה את ההקלטות שלנו כדי שיהיה לי על מה לאונן אחר כך, נכון?
