הוא אמר לי שהוא רוצה שנעשה דברים ״רגילים״. שלא כל שיחה שלנו תכלול את היד שלו עושה לי נעים בין הרגליים או את היד שלי חוקרת את קצה גבול יכולת ההתאפקות שלו.
מאיפה האנרגיות? את כל הזמן חרמנית. את יכולה עכשיו לעצור את האוטו בצד, לטפס על הדקל ולהזדיין?
הוא שואל אותי באוטו כשאנחנו חוזרים מחומוסיה, מפוצצים ועייפים אחרי לילה מלא פעילות עם מעט שעות שינה.
למה צריך לטפס על העץ? אפשר פשוט להישען עליו.
הוא צוחק ממש מהתגובה שלי.
מה שהוא לא מבין, כנראה, הוא שכל פעם שאני רואה אותו, פוטנציאל הפליי פשוט עולה בי ומרטיב אותי.
כל מה שאני רוצה זה להצמיד את הראש החמוד שלו לכוס שלי ושילקק שם לנצח נצחים, בסיבובים ובקצבים משתנים. הוא כבר יודע בדיוק מתי צריך לא לזוז ולהישאר בנקודה (כשאני תופסת לו את השיער בשתי ידיים בחוזקה). הוא כבר יודע בדיוק מתי אני גונחת בשקט ומתי אני מתפוצצת.
או אולי להשכיב אותו על הגב ולנהל שיחה מעמיקה עם הזין והביצים שלו, להסביר להם, תוך כדי שהידיים שלי משפשפות, מושכות, מוחצות, שסך הכל אני באה בטוב וקצת כאב הוא לא נורא. גם קצת הרבה.
אבל יוצא שוב ושוב, שהדבר שאני באמת לא יכולה לעמוד בו, זה הטוסיק שלו. אני מראה לו את התמונה שלו שצילמתי לפני שאני מזיינת אותו עד כמעט עילפון ושואלת אותו
נכון שהוא פשוט מהמם? נכון שפשוט בא לך להחטיף לו, לשרוט אותו ולדחוף לו דברים?
הוא לא עונה.
רק מחייך.
אז עשיתי ממנו עוגה יפה, עם נרות. כל מה שנשאר זה לתת שם ביס ענק. ולזיין לו את הצורה.
נכון שהוא פשוט מתוק בטירוף?