סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם לאמא מותר ליהנות

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני שנה. 18 במאי 2023 בשעה 15:40

הוא לא גונח. בכלל לא. 

אני יודעת שהוא עומד לגמור כי הוא מכווץ את הגבות ומתנשם יותר מהר. אבל לא מוציא קול. 

אתמול הלכנו לאכול באיזו מסעדה באיזו עיר מנומנמת. 

כל פעם שאנחנו יוצאים, אנחנו מושכים המון מבטים, כנראה שבגלל שאנחנו באמת נראים לא קשורים. 

הוא גבוה, רזה, כל כך צעיר. 

אני שמנה, גם גבוהה אבל פחות צעירה. 

ואנחנו לא מורידים את הידיים אחד מהשניה. 

 

אם תמשיכי לחרמן אותי ככה, אני אצטרך לזרוק אותך על השולחן הזה שם, להעיף את כל הדברים ממנו, ולפרק אותך. 

 

המשכתי כמובן. 

 

הוא מאוד נהנה מהמבטים. אני נהנית מההנאה שלו. הוא אוהב כשמסתכלים עלינו והוא בכוונה דוחף לי ידיים לחולצה, בין הרגליים, מעביר יד על השדיים. 

 

אבל אתמול, לא הרבה זמן אחרי שהוא העניק לי אורגזמה שהרעידה את כל האוטו והיער, הוא גנח ועוד איך, מהידיים והפה שלי, הוציא קולות מושלמים של הנאה, רעד קצת, ביקש רשות לגמור והשפריץ כמויות אדירות על אדמת היער. 

וזה, בלי שאף אחד מסתכל. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פעם הייתי יותר שמנה מעכשיו והאוברול הזה היה האהוב עלי. היום הוא החליט שזה רעיון טוב שניכנס אליו שנינו. 

פייר, היה כיף. ונורא נורא מצחיק. 

מביט בך​(שולט) - אתם זוג מושלם. אל תדפקו חשבון(:
לפני שנה
שרף אורנים​(אחר) - נראה שאתם זוג מדהים ושימותו הקנאים.

אני אוהב לגנוח בעדינות ולעיתים גם פחות בעדינות, על גבול השאגות.
לפני שנה
fatiefairy - גניחות זה פשוט מופלא. ומחרמן נורא….
לפני שנה
שרף אורנים​(אחר) - חד משמעי
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י