כותבת ומוחקת.
לא רוצה ללחוץ או להציק או להעיק.
הוא לא בארץ ואני מתגעגעת.
יותר ממה שאני מתגעגעת לאצבעות שלו שמטיילות עלי או ללשון שלו שמלקקת אותי מצוואר ועד קצות הבהונות ותוך כדי מעניקה לי אורגזמות אדירות שכל הגוף שלי רועד בלי שליטה מהן,
או לזין המהמם שלו שאני כל כך אוהבת לשפשף ולמצוץ עד שהוא מבקש לגמור ואני תמיד אומרת
עוד לא. עוד קצת.
וממשיכה ככה עוד ועוד עד שהוא קורס לי בין הידיים תוך כדי שפריצים אדירים,
או ללהתעורר בבוקר לידו ותוך כדי שינה למשמש את הזיקפת בוקר האדירה שלו וכשהוא עוד חצי ישן לעלות עליו ולנעוץ אותו בתוכי עד שאני מרגישה אותו בגרון ולרכב עליו עד שהוא מתעורר ואז להפנות לו את הטוסיק כדי שיבוא לזיין אותי בדוגי תוך כדי ספנקים שעושים שלולית אדירה על המזרון,
או ללזיין אותו אחרי משחק ארוך עם הזין והביצים, כשהוא עם הראש קבור במזרון והתחת שלו מונף לתקרה ואני נועלת את העקבים הגבוהים שלי, לזיין אותו בהתחלה לאט לאט ואז במהירות שגורמת לי להתנשף, לו לגנוח ולשנינו להרטיב כל כך,
או אפילו לעיסויים הבאמת מושקעים ומדהימים שלו, שנותנים תשומת לב מיוחדת לכל איבר בגוף, מוחצים החוצה את כל תלאות היום ומשאירים אותי רגועה, רפויה ומחוייכת.
אני בעיקר מתגעגעת למבט שלו, לליטוף, למילים, לשקט ולחיבוק הזה שמחזיק אותי חזק חזק ולא נותן לי ללכת.
אבל הוא שם ואני פה והוא צריך להתנתק ולעשות הרבה חושבים לגבי מלא דברים ואני כל כך מסכימה שזה בדיוק מה שהוא צריך לעשות וזה בדיוק מה שצריך להיות.
אבל על הגעגוע? אני לא מסוגלת לשלוט.
