במבי חושבת בקול רם.

אני צריכה את הכלוב בשביל למלא את מנת הזימה היומית שלי. 

למרות שעדיין אין לי קול, עדיין כואב הגרון ועדיין חסרת אנרגיות, הכוס שלי כאילו מנהל חיים משלו. הוא מורגש, פועם, רטוב, רגיש. אני בקושי נושמת אבל חרמנית כמו מתבגר שרואה לראשונה פורנו. כל כך חרמנית שאני חושבת שאם אתרכז בו מספיק, בכוס שלי, לא במתבגר, אני אגמור מכמה תנועות קלות עליו. שלושה סיבובים מהירים עם שתי אצבעות על הדגדגן ואני כבר ארעד בכל הגוף. 

אז אני נכנסת לפה, קוראת בלוגים מחרמנים, מגיעה כמעט לקצה כמו איזו מכורה ורק רוצה להתפוצץ ולגמור.  

עכשיו השאלה מאיפה אני אשאב את הכוחות להזיז את האצבעות במהירות שלושה סיבובים.