גם לאמא מותר ליהנות

כשהזדיינו לפני יומיים, הוא לחש לי פתאום באמצע

אני אוהב אותך

ובמקום להגיד לו שגם אני, קברתי את הפנים שלי בשקע הצוואר שלו ודמעתי. הוא לא ראה או הרגיש אבל אני לא יכלתי שלא לחשוב על כמה המצב הזה שלנו זמני ולתהות אם אי פעם אמצא עוד אהבה כזו. 

היום במקלחת הוא נכנס, הצביע על הסימנים שכבר הפכו צהובים ירקרקים ואמר

אני אוהב את זה

גם אני

אמרתי לו וחשבתי על זה שכנראה אף אחד בחיים לא יסמן אותי ככה יותר. כי רק מישהו שאוהב אותי בצורה כזו יכול לספק לי את הביטחון הזה מבלי שאתפרק לחתיכות. 

עכשיו צריך רק לא להתפרק לחתיכות. 

אחרית דבר:

צלמי את זה, שתהיה לנו מזכרת

אני מצלמת את זה כל הזמן 

ותכננתי לשים פה את התמונה הזו, של הסימנים המשתנים אבל זה שלנו. מנסה בכוח להאחז במה ששלנו עד שלא יהיה יותר.