אני מתגעגעת לסקס איתו. לא רק בגלל שזה היה הסקס הכי טוב שהיה לי בחיים, בפער, אלא בגלל הקירבה, האינטימיות שרק גוף שמכיר כל תא בגוף השני יכולה ליצור. אני מתגעגעת לנונשלנט שבו הוא היה שולח את היד שלו לכוס שלי ואיך בדרך כלל היה מוצא תוך מאית השניה את הנקודה שגרמה לי לגנוח. אני מתגעגעת לדרך שהוא היה פתאום עוצר ומסתכל עלי ואומר לי
אני אוהב אותך
ומנשק לי את קצה האף לפני שהוא היה מזיין לי את הצורה. אני מתגעגעת לגניחות שלו באוזן שלי, לדרך שבה הוא היה צועק
פאק פאק וואו
מה זה היה
ותופס אותי חזק בשיער, בצוואר, בתחת, בשומנים כשהוא היה גומר ורועד בכל הגוף. אני מתגעגעת לתחושה של הכובד שלו עליי כשאני עושה לו נעימי אחרי או הנשיקות הקטנות שהוא נותן לי בגב, בעורף ובכתפיים תוך כדי שהוא עושה לי נעימי בתחת ובירכיים. אני מתגעגעת לגמור לו באוזן (מסכן, זה ווליום לא הגיוני, סליחה מאמי..) ולשרוט ולתפוס אותו בלי שליטה כשאני רועדת כולי. אני מתגעגעת לקבור את הראש שלי בשקע הצוואר שלו אחרי כשאני מסדירה נשימה ולהירדם איתו ככה. אני מתגעגעת לתחושה של הזרע שלו נוזל ממני, מרטיב סדינים ותחתונים ולריח הזה שלו שהיה עולה כל פעם שהייתי פותחת רגליים או עושה פיפי.
אבל הכי הכי הכי אני מתגעגעת למבט שלו, מביט בי ולהרגשה כשהוא קרוב קרוב קרוב.
כשהגעגוע הזה ירגע, אולי גם החרמנות תחזור. כנראה צריכה להתרגל גם לזה.
