סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם לאמא מותר ליהנות

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני 3 חודשים. 16 באוגוסט 2024 בשעה 12:36

שבוע שאני מתעוררת לבד במיטה. שבוע שהוא בקצה השני של העולם. שבוע שתקשורת הולכת ומתמעטת. שבוע של הסנפות של החולצה שלו. שבוע של חישובי שעות ומינוניי הודעות כדי לא להציק. שבוע של מוח חסר חשק מיני לחלוטין וכוס בוגדני ונוטף. שבוע שאני מדמיינת אותו לידי והוא איננו. שבוע של געגוע. 

אני מתרגלת למצב לאט לאט. נראה לי שהוא קצת יותר מהר. האמת שזה משמח אותי. 

סניוריטה - לא הייתי בכלוב שנה, אבל אני קוראת אותך עוד מלפני. אני מקווה שאת כותבת על אותו הבחור עוד מאז. בדימיון שלי כן. תענוג לקרוא אותך, שמחה שכיף לכם :)
לפני 3 חודשים
fatiefairy - יה, איזו מרגשת! כן, זה אותו אחד מאז :)
בדיוק נפרדנו אבל בשיא האהבה שלנו. אולי יהיה לנו עוד סיבוב כשיחזור, מתי שזה לא יהיה…

וברוכה השבה ♥️
לפני 3 חודשים
סניוריטה - ❤️
לפני 3 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י