שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

במבי חושבת בקול רם.

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני שנתיים. יום שבת, 17 באוגוסט 2024 בשעה 16:20

ילד יפה שולח לי סרטון שלו מאונן וגומר. ילד כל כך יפה, גוף מושלם. סרטון שבימים רגילים היה שולח אותי לאונן לפחות פעמיים ואז לקרוא לאותו ילד יפה להתייצב אצלי מיד ולסיים את מה שהתחיל (כלומר, לגרום לי לגמור לפחות פעמיים ולשחק לו עם הגוף עד שהוא יתחנן שאפסיק). 

אבל, עכשיו, המוח מעריך את היופי הזה אבל לא מצליח להתעורר עם חשק ורק הכוס, אוף כבר עם הכוס הזה, בוגד בי ונוזל. אני מריחה את עצמי דרך הבגדים. 

כל מה שאני חושבת עליו זה כמה בא לי שההוא, האהוב שלי, יחזור, ישכב מאחוריי במיטה, וידחוף את הזין היפה שלו לכוס הרטוב שלי, ידחוף לי את הצוואר והפנים בעדינות לא עדינות לתוך המזרון ויגמור בתוכי תוך כדי שהוא תופס בי הכי חזק, גונח בקולי קולות ומשאיר לי סימנים. 

אני מתגעגעת לסימנים שלו. 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י