לפני שנתיים. יום שבת, 5 באוקטובר 2024 בשעה 19:30
אני עדיין ישנה עם החולצה שלו לידי.
זה הפך להיות סוג של הרגל, כמו השמיכה של הקטנה שבמיטה שלי כי היא לפעמים עוברת אלי באמצע הלילה כי היא מפחדת מרעש של אופנועים שנשמעים כמו אזעקה.
זה מוזר וטבעי לי באותה מידה, הנוכחות שלו כל כך קיימת ויחד עם זאת מתפיידת לה לאט לאט. הוא באמת גר פה? ישן איתי כל לילה? חיבק אותי כל הזמן?
היום הגדולה אמרה לי שהיא חשבה שהוא פשוט חבר טוב שבא אלינו הרבה וישן אצלנו הרבה כמו שחברות שלה ישנות אצלה. שהיא לא הבינה שזו זוגיות.
זו הייתה זוגיות
אמרתי לה
אבל שונה. זוגיות שידענו שתיגמר. הרי דיברנו על זה שהוא מתישהו יסע.
אבל זה לא שתכננתם להתחתן או משהו כזה.
לא. לא תכננו להתחתן.
והייתם מאוהבים וכל זה?
כן, הייתה ויש בנינו אהבה גדולה מאוד.
ואז היא שתקה. וחשבה.
וגם אני.