סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם לאמא מותר ליהנות

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני חודש. 5 באוקטובר 2024 בשעה 20:30

אני עדיין ישנה עם החולצה שלו לידי. 

זה הפך להיות סוג של הרגל, כמו השמיכה של הקטנה שבמיטה שלי כי היא לפעמים עוברת אלי באמצע הלילה כי היא מפחדת מרעש של אופנועים שנשמעים כמו אזעקה. 

זה מוזר וטבעי לי באותה מידה, הנוכחות שלו כל כך קיימת ויחד עם זאת מתפיידת לה לאט לאט. הוא באמת גר פה? ישן איתי כל לילה? חיבק אותי כל הזמן?

היום הגדולה אמרה לי שהיא חשבה שהוא פשוט חבר טוב שבא אלינו הרבה וישן אצלנו הרבה כמו שחברות שלה ישנות אצלה. שהיא לא הבינה שזו זוגיות. 

זו הייתה זוגיות

אמרתי לה

אבל שונה. זוגיות שידענו שתיגמר. הרי דיברנו על זה שהוא מתישהו יסע. 

אבל זה לא שתכננתם להתחתן או משהו כזה. 

לא. לא תכננו להתחתן. 

והייתם מאוהבים וכל זה?

כן, הייתה ויש בנינו אהבה גדולה מאוד. 

ואז היא שתקה. וחשבה. 

וגם אני. 

שרף אורנים​(אחר) - הימסת אותי
לפני חודש
fatiefairy - זו הייתה שיחה כנה, מפתיעה וחשובה.
התברכתי בילדות מדהימות.
לפני חודש
שרף אורנים​(אחר) - מרגיש כמו קשר קרוב מאוד. וזה מאוד מרגש ומעורר השראה
לפני חודש
fatiefairy - אכן, מאוד קרוב.
תודה חבר יקר ♥️
לפני חודש
שרף אורנים​(אחר) - תודה לך, שאת חולקת את הרגעים האלה
לפני חודש
Blue eyesavi - שיחה טובה לכל דבר
חיבוק גדול🙏
לפני חודש

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י