שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

במבי חושבת בקול רם.

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני שנתיים. יום שלישי, 26 בנובמבר 2024 בשעה 17:42

בא לי שמישהו יכופף אותי מעל שולחן או משהו כזה ויזיין אותי. 

בא לי שזה יהיה איזה אבא של אחד הילדים מהכיתה של הקטנה או אחד מאלה שממלאים לי אוויר בגלגלים או מישהו בסגנון. 

בא לי שלא ידבר איתי בכלל. רק יתפוס אותי, יסובב אותי, יכופף אותי, ביד אחת יפתח לי את המכנסיים ויוריד לי אותם ואחר כך את התחתונים בעוד היד השניה תישאר יציבה על העורף שלי, מקבעת אותי למטה למכסה מנוע או הדלפק. 

בא לי שיחדור אלי מהר ועמוק. שיזיין אותי ממש חזק אבל לא הרבה זמן. שידחק פנימה באסרטיביות ששמורה רק לגבר חרמן מאוד. 

בא לי שעם היד הפנויה הוא יאונן לי חזק ומהר את הדגדגן. ככה שזה קצת יכאב. אני אגמור בשניות. 

בא לי שכשהוא יסיים הוא פשוט ילך. יתלבש וילך ולא יתחיל לזיין לי גם ת׳שכל. שיעשה את העבודה שלו ויעוף משם. 

אבל הכי בא לי שההוא יתקשר, עדיף בוידאו ואני אוכל להתנחם במבט שלו עלי ובחיוך שיש לו ששמור רק לי. 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י