הפנטזיות שלי הן פשוטות.
להצליח להשתלט על הררי הכביסה בבית.
להתמיד בדולינגו.
ללמד את הכלב לא לחרבן בגינה.
וגם,
להגיע הביתה אחרי יום ארוך ולהיכנס לחדר רק כדי למצוא חמוד יושב למרגלות המיטה. להתיישב על קצה המיטה ולתת לו לחלוץ נעל אחר נעל, גרב אחר גרב ובכל נעל שיורדת הוא יתן נשיקות קטנות בכף הרגל.
להעביר יד על השיער שלו ולהוריד אותה במורד הגב, ספק מלטפת ספק שורטת. להתכופף קדימה ככה שהשדיים שלי צמודות לפנים שלו והיד שלי מגיעה לתחת שלו. לדחוף את היד לתוך התחתונים שלו ולתפוס חזק ממש, עם הציפורניים, פלח תחת עסיסי. הוא יגנח אבל לא יפסיק לנשק את כפות הרגליים.
אחרי דקה או שתיים או מאה, להישכב במיטה, עדיין לבושה לגמרי ולבקש ממנו לעמוד. הוא יעמד. אני אראה היטב מבעד למכנסיים שלו שגם הזין שלו כבר עומד. לבקש ממנו להתפשט. לאט. תנועות איטיות וארוכות שימשכו את הזמן כמו מסטיק. בהתחלה חולצה. הוא יוריד אותה בתנועה המחרמנת הזו שגברים מורידים חולצה, מושכים מהגב ואז הראש ובסוף הידיים. הכוס שלי כבר יתחיל להירטב.
ואז מכנסיים. כפתור ואז רוכסן ואז להוריד לאט לאט לאט למטה. הזין כבר יקפוץ החוצה, ינסה בעצמו לפרוץ את התחתונים אבל הוא ישאר בפנים. אעביר יד על הבד הדק שמכסה הזין המפואר, אנזול מהגניחה שתצא לו מהפה.
אשכב על המיטה ואפשיל את השמלה הדקה שלי עד המתניים. החמוד ירים את המבט והעיניים שלנו יפגשו. אני אסתכל לו בעיניים בנחת דקה או שתיים או מאתיים, עד שארגיש שהוא עוד רגע מתפוצץ. ואז אומר ״לקק״ והחמוד יתנפל על הכוס שלי כמישהו שכל ההוויה שלו זה לשון, שפתיים ופנים שמטרתם היחידה זה להסב לי עונג.
אני אגנח. בהתחלה בלחש, בנשימות עמוקות שמלוות ברעש של הוצאת אוויר. אבל אחר כך, הו אחר כך, אגנח את נשמתי, במלא הסרעפת והגרון עד שאהיה צרודה. וכשכולי ארעד בלי שליטה ואצמיד את הפנים של החמוד הזה אלי עד שלא יוכל לנשום, הוא ימשיך ללקק, לאט, לכל האורך עם לשון רכה ורחבה עד שהרעידות ירגעו והנשימה תחזור לסידרה.
