שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

במבי חושבת בקול רם.

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני שנתיים. יום שישי, 13 בדצמבר 2024 בשעה 11:08

כשהכרנו, שקלתי פי שניים ממנו. 

כשהוא היה יושב על הספה ורואה כדורגל או משהו, הייתי באה מולו, מתיישבת עם הפנים אליו, ברך ושוק מכל צד שלו, נשענת עם כל הגוף שלי עליו וקוברת את הפנים שלי בשקע הצוואר שלו. 

הוא היה עושה כאילו הוא נחנק אבל בתכלס היה עוטף אותי עם הידיים שלו ומצמיד אותי אליו חזק חזק. 

זה תמיד כל כך הצחיק אותי.  

אני מתגעגעת לזה. 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י