אני לא מצליחה לגמור בזמן האחרון. לפחות לא לגמור טוב, כמו שצריך כזה. מאמצים מושקעים. רבים. לא רק שלי. וכלום. זה מגיע לכאב לא נעים לפני שמגיעה איזו איוושה קטנה שיכולה להזכיר אורגזמה.
את קרובה, אל תחשבי על כלום, את קרובה
הוא לוחש לי אחרי שכבר הספיק להחליף ידיים כי כבר התחיל להרגיש נמלולים ביד אחת מרוב מאמץ.
בסוף הוא הצליח לחלץ ממני גמירה חלושה אבל אני כבר הייתי על סף בכי מרוב תסכול. וזה בן אדם שגרם לי לגמור תוך פחות מחצי דקה בעבר, שמכיר כל תא בגוף שלי ויודע לנגן עליו מנגינות מדהימות.
גם הסטיספייר אהובי לא הצליח ממש לספק את הסחורה. נכנסתי למיטה ריחנית ומוכנה, מראש ויתרתי על האצבעות שלי כדי לא להיות מתוסכלת, הוצאתי אותו מהמגירה, כיוונתי אותו לעוצמה שאני אוהבת, הצמדתי לדגדגן וכלום. ממש כלום. הגברתי את העוצמה עוד קצת ועוד קצת ועל העוצמה הכמעט הכי גבוהה משהו התחיל לזוז. לקח עוד זמן והגברת עוצמה ובסוף גמרתי. סוג של. זו הייתה גמירה עלובה שכאבה לי בדגדגן ולא בקטע טוב.
אני מתגעגעת לאורגזמות האדירות שלי.