הוא שולח לי תמונה שלו עם תפילין בבוקר של אחרי המסיבה. הניגוד הכל כך חד בין התמונה של הפנים היפות שלו, עם העיניים הגדולות כשמאחוריו עלומות אור מאירות לבין התמונה שיש לי בראש מהמסיבה, פשוט צורח דיסוננס מטורף ומחרמן כל כך.
ובראשי, תמונה, שברירי רגעים מהמסיבה.
ובתמונה, הוא עירום על הברכיים על הרצפה המטונפת, יד אחת שלו מתחתיי, נעה בתוך הכוס שלי ויד שניה שלו משפשפת בעדינות את הזין שלו והעיניים שלו נעולות על שלי.
אני מהנהנת הינהון קטן והוא מהנהן חזרה ומגביר את קצב השיפשוף, העיניים היפות שלו נפערות, אני מסתכלת עמוק לתוכם. אני מהנהנת עוד הינהון כמעט בלתי נראה והוא מהנהן חזרה ומגביר את קצב הידיים. הינהון נוסף והעיניים שלו מתגלגלות בחורים והוא עוצם אותן חזק ואני מרגישה אותו רועד ושפריצים של שפיך ניתזים על הרגל שלי ועל כולו.
אני לוקחת את הפנים שלו בידיים שלי ומנשקת אותו נשיקה ארוכה ורטובה וכל הזמן לא מורידה את העיניים שלי משלו. ופתאום חוזרת אלי לתודעה המוזיקה והבאסים, האורות המתחלפים והמולת האנשים סביב.
אני ממש יכולה לעצום עיניים ולטעום אותו ולראות את המבט הזה שלו כשהוא מתחתיי. ואת התמונה שלו עם התפילין.
ולא יכלתי שלא לחשוב על השיר של יונה וולך:
תפילין
יונה וולך
תָּבוֹא אֵלַי
אַל תִּתֵּן לִי לַעֲשׂוֹת כְּלוּם
אַתָּה תַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילִי
כָּל דָּבָר תַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילִי
כָּל דָּבָר שָׁרַק אַתְחִיל לַעֲשׂוֹת
תַּעֲשֶׂה אַתָּה בִּמְקוֹמִי
אֲנִי אַנִּיחַ תְּפִלִּין
אֶתְפַּלֵּל
הַנָּח אַתָּה גַּם אֶת הַתְּפִלִּין עֲבוּרִי
כְּרֹךְ אוֹתָם עַל יָדַי
שַׂחֵק אוֹתָם בִּי
הַעֲבֵר אוֹתָם מַעֲדַנּוֹת עַל גּוּפִי
חַכֵּךְ אוֹתָם בִּי הֵיטֵב
בְּכָל מָקוֹם גָּרֵה אוֹתִי
עַלֵּף אוֹתִי בַּתְּחוּשׁוֹת
הַעֲבֵר אוֹתָם עַל הַדַּגְדְּגָן שֶׁלִּי
קְשֹׁר בָּהֶם אֶת מָתְנַי
כְּדֵי שֶׁאֶגְמֹר מַהֵר
שַׂחֵק אוֹתָם בִּי
קְשֹׁר אֶת יָדַי וְרַגְלַי
עֲשֵׂה בִּי מַעֲשִׂים
לַמְרוֹת רְצוֹנִי
הֲפֹךְ אוֹתִי עַל בִּטְנִי
וְשִׂים אֶת הַתְּפִלִּין בְּפִי רֶסֶן מוֹשְׁכוֹת
רְכַב עָלַי אֲנִי סוּסָה
מְשֹׁךְ אֶת רֹאשִׁי לְאָחוֹר
עַד שֶׁאֶצְוַח מִכְּאֵב
וְאַתָּה מְעֻנָּג
אַחַר כָּךְ אֲנִי אַעֲבִיר אוֹתָם עַל גּוּפְךָ
בְּכַוָּנָה שֶׁאֵינָהּ מְסֻתֶּרֶת בַּפָּנִים
הוֹ עַד מַה תִּהְיֶינָה אַכְזָרִיּוֹת פָּנַי
אַעֲבִיר אוֹתָם לְאַט עַל גּוּפְךָ
לְאַט לְאַט לְאַט
סְבִיב צַוָּארְךָ אַעֲבִיר אוֹתָם
אֲסוֹבֵב אוֹתָם כַּמָּה פְּעָמִים סְבִיב צַוָּארְךָ, מִצַּד אֶחָד
וּמֵהַצַּד הַשֵּׁנִי אֶקְשֹׁר אוֹתָם לְמַשֶּׁהוּ יַצִּיב
בִּמְיֻחָד כָּבֵד מְאוֹד אוּלַי מִסְתּוֹבֵב
אֶמְשֹׁךְ וְאֶמְשֹׁךְ
עַד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתְךָ
עַד שֶׁאֶחְנֹק אוֹתְךָ
לְגַמְרֵי בַּתְּפִלִּין
הַמִּתְמַשְּׁכִים לְאֹרֶךְ הַבָּמָה
וּבֵין הַקָּהָל הַמֻּכֶּה תַּדְהֵמָה.