בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

במבי חושבת בקול רם.

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני חודש. יום ראשון, 22 בפברואר 2026 בשעה 5:38

״כשאת מרגישה שאת טובעת, תמצאי ענף אחד להאחז בו, רק אחד, ואיתו תמשכי את עצמך למעלה״ אמר אבא חכם מאוד של חברה אהובה מאוד. 

אין לי שליטה על כלום כרגע. לא על המצב עם איראן או הממשלה, לא על התוצאות הפתולוגיות שעוד לא חזרו מהמעבדה, לא על הפצע שעוד לא נסגר, לא על העייפות הנוראית או המחשבות שרצות בראש, בכל שעות היממה, גם כשאני ישנה.

אבל יש לי שליטה על איך אני מעבירה את היום שלי. אז נאחזתי בענף והוצאתי את עצמי להליכה בשבילי הישוב, כבר יום שלישי ברציפות. 

שמעתי את הפודקאסט המעולה של עומר גפן ואספתי לי פיסות טבע להביא הביתה. 

זה לא הרבה, אבל זה נתן לי אוויר. תרתי משמע. 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י