קיימות תחושות שהינך בטוח כי הן נחלת הכלל וכולם ידעו בדיוק למה התכוונת כשציינת זאת. מבלי להיכנס לתיאור תופעתי - נראה כי עניין זה מתחבר יותר אל ילידי שנות השמונים.
והרי מבחינות רבות, שנות השמונים היוו תפר בין יכולת או אפשרות הביטוי האינדיווידואלי המלא לבין שמרנות גורפת, טמון בכך יופי רב: התחלות חדשות ודיסוננסים רועמים בואך צורמים, אך נדמה כי ממבט ילדי, כלל התהליכים הבשילו לכדי פריחה: מעט מאוד עסקים נסגרו; אני זוכר בתור ילד חנויות שליוו אותי מינקות עד הצבא. אותם אנשים ואותו לבוש וכיום, אנשים שוכחים שעל כל עסק חדש שנפתח - ישן נסגר, במרבית המקרים.
בין קדמה למסורת, מוצ"ש היה מוקדש לפיצה במרבית הפעמים. "מזמינים פיצה", כך נקראה הפעולה. בדרך כלל, הפיצריות היו מועטות במספרן וחולשות על נתח שוק סביר והגיוני. גם במידה והיית מבקש משולש, איש לא היה מרים גבה. האופציות תמיד היו מצולמות, בדרך כלל מעל קופת המסעדה, כדי לתת חוויית לקוח או משתמש לעילא ולעילא - מי האמין שיום יבוא וישכנו מתכנתים ואנתרופולוגים יחדיו, כדי לתכנן איקסים קטנים אשר יגרמו לך לרכוש נפח ענן כשבעבר, היית מביט בהשתאות עם ריר עד הסנטר בתמונת פיצה עם אנשובי או ביצה, לא חתיכה או שתיים, אלא באמת אנשובי.
היינו ממתינים בכיליון עיניים שהפיצה תגיע, לא היו כמעט קטנועים וארבעים דקות היו ארבעים דקות, גם בפורד פיאסטה - זה לא שהיו מתקפות וולט ואודה - מעולם לא הזמנתי דרך שם, כן יצא לי לאכול וזה עדיין מרגיש מנוכר ושופע מדי. ישנו משהו אינהרנטי מבלבל בשפע, כשאני חוקר תהליכים ותגובתיות, אני שם לב שאבד לו הבסיס האמיתי והספקולציה שולטת. היה לנו הופה-היי, קשר משפחתי עד שאחד שם אנס, היה את קוסבי, שגם הוא אנס ובכלל, היו לא מעט אנסים גם אז, אבל היה את יצק ותוכניות ששנאנו, הייתה תוכנית מוזיקלית בשם ליבת התפוח ותוכנית בריאות בשם המקורי בקו הבריאות - מעולם לא ראיתי מישהו צופה בה. היינו הרבה בחוץ וכשהיינו, היה ברד עם מסטיק עגול, קדאווה, טילים מכדור-רגל רטוב והמון ברזלים. היו מעט קניונים. בדרך כלל בשבתות, אבי היה מאזין לשירים ושערים ולאחר מכן, היינו נוסעים לקניון:
מוצ"ש אחד, שמעתי בפעם הראשונה את היצירה הזו שצורפה לקטגוריית שירי מוצ"ש בעל כורחה, בין שירים לשערים או איך שלא היה ברדיו-טייפ הישן ולאחר מכן נסענו. מאז, קניון במוצ"ש הוא אחד הדברים הריקניים ביותר עבורי, אנחנו גם לא מזמינים פיצה כבר - הזמנים משתנים, הריקנות נצחית.