לפני חודש. 19 באוקטובר 2024 בשעה 10:09
קרן ירח חודרת בעד חרכי החלון ונתקעת בקיר המסוייד, תנועתה ממאנת להיות עקבית ורציפה; היא מבליחה כשיש לה מה לומר דרך שרטוטיה. האוויר עומד מחניק, לעתים יש צורך באטמוספרה כהה שכזו, לא לראות ישירות מי מולך, רק להרגיש; בעקיפין.
שכוב בעירום מלא, מאזין לזרם המים שוכך ולמגבת ניטלת, פותח לרווחה החלון העתיק - ליתן לרוח להרחיב דעתי. ניחוח סבון ועור-נשי נמהל בצינת הליל ובעת שהיא פוסעת חרישית ועוברת את מפתן החדר, קרן ירח פוגעת בה בעוצמה מסמאת ומדגישה כל קפל-עור: היא זורחת לבדה בעולם כבוי.
לעתים, לא ניתן לחדול לראות מי מולך.