כמעט חצות, אחד הבארים האפלים ברוטשילד. אני בגפי, שעון על מרפקיי לאחר שסיימתי כוסית. סימנתי לבארמן בעדינות למילוי והוא מצמץ לאות הבנה. המקום כמעט ריק, לפני סגירה וכל אחד מדקדק בעצמו וצעדיו העתידיים.
אני שקוע בהגות ולא עסוק מדי בנוכחים, אך בזווית העין אני מבחין בצדודית מביטה בי: שטנית, בת 30 בערך, לא מורידה או מפנה את מבטה ממני.
נוכחות מבטה מורגשת, אני מתעלם מקיומה, נשים אוהבות את זה. הכוסית מגיעה ואני מרים ומריח את הניחוח המוכר והשורף וטובל את קצה לשוני. היא עדיין מסתכלת, אני עדיין מתעלם. אם כבר יצא משהו, אז שיהיה אחד מהזיונים הפתטיים. אין לי עניין למשהו ריקני - אני הוגה.
היא מוסיפה תנועות עדינות למבטים, אני מעז להרים את עיניי מהכוס וישר מפנה אותן שוב לאטמוספירה הכהה והמעושנת.
התנועות הולכות ומקצינות, אני כבר מתחיל להתרצות ומבין שאם נגזר עליי לזיין הלילה שטנית בת 30 בערך, זה הגורל ואני נזכר שיש לי בדירה אמצעי מניעה ומרטיני לאחר שהבטתי בשולחנה, זה מרגיע.
היא כבר תוחבת את האצבע לגרונה, מזווית העין אני כבר מתחיל להתחמם תחת מעיל הפוך השחור, מסמן לקבל חשבון ושם לב שאמת אצבעה כבר עמוק בגרונה. "זין, זין". אני כבר שומע את הדי המילה ממנה, יש לה קול יפה אך חלש, כאילו היא מאוננת. אני כבר די חרמן על הסיטואציה ועל קולה השבור.
אני נעמד ומתקדם אליה, הבארמן רץ והודף אותי הצידה כדי לבצע בה היימליך.
הזית עף ישר לפניי ושנייה אחריי, כשהיא התאוששה, היא שפכה עליי, נכון, לא טעיתי - זה אכן היה מרטיני.
