הכנרת היתה שקטה עד קיפאון מוחלט. עלה לא זז. האורות של טבריה רצו על המיים ונראו כמעט כמו מקיימים דיאלוג עמום בין עצמם.
"ים שמן" אנחנו קוראים לזה בעגת המקום. כאילו יד נעלמה פיזרה איוושות של שמן שעתה צף על פני המיים. הכל משתקף.
גם הגוף שלה שהיה שרוע על הסלע לידי השתקף בלובן שלו אל מול הכנרת. היא בכלל לא מכאן. ביבשת שהיא באה ממנה אין חום של קייץ בכנרת. החום והמעשה שעשינו בדקות האחרונות המיסו אותה לגמרי.
מתנשפים ומזיעים שכבנו במרחק זעיר אחד מהשניה. הבטן היפה שלה עולה ויורדת תוך כדי שהיא נרגעת מהחוויה המשותפת שהרגע חצינו
לא יודע בכלל את שמה. נפגשנו כמה פעמים במבט בפאב המקומי , שעכשיו בקעה ממנו מוזיקת שנות ה 80. היינו קרובים מספיק. הערב היא יצרה מגע בפעם הראשונה וביקשה משהו טריוויאלי לגמרי. המבט שלה אלי וכנראה המבט שנשקף ממני הביאו אותנו אל הסלע
הגב שלה היה שרוט כולו ואדום. תוצאה של החיכוך והתנועה של העור הערום תוך מעשה העונג שהיה שם. כואב לי ונעים לי היא לחשה באנגלית עם מבטא כבד שהסגיר את ארץ מוצאה. חשבתי שהיא בכלל ממקום אחר
נכנסים למיים. יש רפסודה על עוגנים כמה עשרות מטרים מכאן אמרתי. לא חיכיתי לתשובה והיד שלה שהייתה בתוך היד שלי משכה אותה אחרי בדהירה אל המיים החמימים. צעקת הפתעה וכאב יצאה ממנה כשעורה המגורה נגע במיים. באורות המנצנצים של טבריה ראיתי על פניה עוד דבר. העינים נעצמו קצת וחיוך של עונג שהיה שמור לרגע בו גמרה תחתי, נמתח לאורך פרצופה.
הבנתי
שחיה קלה ואנחנו מטפסים על מדרגות הברזל לרפסודה הקרירה. ואז המבט. הבנתי שוב.
כשגבה השרוט מופנה אלי כמבקש מגע , אחזתי בשערה והובלתי אותה על מרכז הרפסודה. המהירות שבה זה קרה והפער בין הרוך של מעשה העונג על הסלע למעשה החזק עתה, הוציאו שריקה וגניחת הפתעה מפיה.
מעשה העונג היה אלים. כמו קונטרס מפואר ל"ים השמן" שהקיף אותנו. השריטות בגבה זכו לטיפול מדוקדק. שילוב של יד חשופה וגוף רטוב ובוער הרטיטו אותה בכל ספנק. התנוחה זימנה לי אפשרות לראות את מבע פניה בכל מגע. האורות של טבריה.
U2 ניגנו את "סאנדי בלאדי סאנדי" בפאב. זה הקטע מההופעה החייה. וכל מילה של בונו שימשה כמבנה עליו ניטחה מכת העונג הבאה. הקצב גבר כמו השיר ולבנת העור מהיבשת הרחוקה לא היתה לבנה עוד. את צבעו המשתנה של העור ניתן היה לראות גם לאור ניצנוץ האורות על הרפסודה.
המבט על פניה שניבט אלי כשאחזתי בשערה והכרחתי אותה לקבל את כולי לתוכי גרונה . ספק הפתעה ספק הודיה. סילון המיים שבקע ממנה ברגע החנק הרטיב את שנינו שוב.
כמה טוב כשרטוב
לבסוף, כששכבנו צמודים. בלי יכולת לזוז. שאלתי אותה לשמה