לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שלוות נפש

אנו חיים בעולם מלא גירויים, לחץ, תשוקות, רצונות...
בתוך כל אלה - אדם צריך למצוא לעצמו מקום עם שלוות נפש אישית,
שלום בינו לבין עצמו, בינו לבין הסביבה, בינו לבין אלוהיו.

כאן אנסה להציג את הדרך שלי להגיע אל המקום הניכסף הזה.

כדי שתיהנו יותר מהבלוג - רצוי לקרוא אותו בסדר
כרונולוגי עולה ולא יורד, לא מומלץ לקרוא
את הפוסט האחרון שעומד מול העיניים, זה עלול
לפגום בהנאה.

שלכם,
אבי.
לפני 21 שנים. יום שני, 12 בדצמבר 2005 בשעה 21:52

אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה.
בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר.
גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה.
דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה.
היתה כאוניות סוחר, ממרחק תביא לחמה.
ותקום בעוד לילה, ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה.
זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם.
חגרה בעוז מותניה, ותאמץ זרועותיה.
טעמה כי טוב סחרה, לא יכבה בלילה נרה.
ידיה שלחה בכישור, וכפיה תמכו פלך.
כפה פרשה לעני, וידיה שלחה לאביון.
לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבוש שנים.
מרבדים עשתה לה, שש וארגמן לבושה.
נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני-ארץ.
סדין עשתה ותמכור, וחגור נתנה לכנעני.
עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון.
פיה פתחה בחכמה, ותורת-חסד על לשונה.
צופיה הליכות ביתה, ולחם עצלות לא תאכל.
קמו בניה ויאשרוה, בעלה - ויהללה:
רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה.
שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל.
תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה.

(משלי ל"א, י'-ל"א).

"אשת- חיל" הוא שיר הלל, ששר שלמה המלך לאשה הראויה.
שלמה המלך הכתיר את האשה הנבחרת בתואר "אשת-חיל".

היהדות נוהגת להלל את האשה, אם הבית, ביום שישי בקידוש,
כאשר כל המשפחה מתאספת לה יחד להינות מארוחת השבת.

ונשאלת השאלה הגדולה - ל מ ה ?

למה נוהגים להלל את האישה כל כך ?
חשבתם על זה פעם?

ולפני שתענו לי על זה בכל מיני תשובות מטופשות,
ולפני שתסיקו מסקנות מוזרות על זה שחזרתי בתשובה
ושאיזו שפחה או מלכה דתיה שטפה לי את המוח אתמול ושלשום...

אני אספר לכם סיפור...

(בפוסט הבא)

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י