לפני 18 שנים. 30 בדצמבר 2005 בשעה 17:48
לזו,
שעיני לא יראוה,
שפתיי לא ישקוה,
אצבעותי לא יגעו בה.
לזו,
שמעולם לא הרחתי,
שמעולם לא טעמתי,
שמעולם לא ראיתי.
לזו,
האחת והיחידה,
זו שליבי שר אליה כעת,
בעת הזו,
רגע אחד
לפני הפרידה - הסופית בהחלט.
דעי,
שלמרות שלא ראיתי,
ולמרות שלא טעמתי,
ולמרות שלא ידעתי,
וגם לא אדע לעולם
ליבי איתך לנצח
פועם
פעימה אחר פעימה
בסינכרון פשוט מושלם
עד
שהוא מבדידות,
וודאי לנצח יידם.
