בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אני וזה​(נשלטת)חשבון מאומת

אני כותבת

המסע שלי, החיים שלי, הדרך שאני עוברת
לפני 3 חודשים. יום ראשון, 18 בינואר 2026 בשעה 2:02

לפעמים אני מרגישה

שאתם, הקוראים האדוקים שלי

היחידים שמכירים אותי באמת

מתחת לכל המסיכות, מתחת לשם שנולדתי איתו

עם כל הכאב, עם כל הקושי, עם כל הפגיעות והתוקפנות, עם כל הפחד והכעס והרצון להיות טובה יותר

פה אני מאפשרת לעצמי להיחשף באמת, לטוב ולרי

 

ומצד שני, לפעמים מרגיש לי שאתם לא מכירים אותי בכלל

שאתם דואגים מדי, או חוששים לי שלא בצדק

שהפריקה שלי מפחידה אתכם, כמו את כולם

שמה שיש בתוכי הוא עול גדול מדי אפילו במרחב הזה, שבו אפשר לבחור לא לקרוא

שאני יותר מדי אפילו פה

 

אני בסדר ולא בסדר במקביל

אני הכי בסדר שאי פעם הייתי

ועדיין ככ לא בסדר

ואני לא יודעת איך להסביר את זה לאנשים

לפני 4 חודשים. יום חמישי, 15 בינואר 2026 בשעה 11:18

באלי לא להיות יותר מדי

באלי שמישהו לא ייבהל מהמשברים שלי for fuck's sake למה זה ככ הרבה לבקש

באלי שיסמכו עלי ועל האינטואיציה שלי לגבי הגבולות והדברים שעושים לי טוב

באלי שיחבקו אותי בשיא הסערה, שיאהבו אותי למרות זאת

באלי שלא יעזבו

ככה באלי שלא יעזבו

לפני 4 חודשים. יום חמישי, 15 בינואר 2026 בשעה 9:03

לקום ממנוחת צהריים עם דופק מואץ בהתקף חרדה זה אחד הדברים הגרועים בחיים האלה

אני מנסה לנוח מה עכשיו התקף חרדה

לפני 4 חודשים. יום חמישי, 15 בינואר 2026 בשעה 5:32

לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן

להמשיך לכתוב את זה לעצמי כאילו עד שתגיע השעה לעשות אינהלציה?

לא לנשום זה ככ קשה 😢

לפני 4 חודשים. יום חמישי, 15 בינואר 2026 בשעה 5:12

איך יכול להיות שאני שוב חולה

זה מגוחך בשלב הזה

בחיים שלי לא הייתי חולה ככ הרבה בטווח זמן ככ קצר, וליטרלי לא שיניתי כלום בחודשים הללו

אולי זה קשור ליציאה מקשר רעיל ולהחלטה לא להיות עם גברים?

בכל מקרה, אני מרוחה במיטה, ומשעמם לי אבל אני לא מרגישה טוב מספיק כדי לעשות כלום

וישלי מיליון דברים על הראש ומחוייבויות משנת תרפפו וזה נעשה מגוחך בשלב הזה

לפני 4 חודשים. יום שני, 12 בינואר 2026 בשעה 13:47

שהדבר שהכי חסר לי כרגע כדי להרגיש טוב יותר ובטוחה יותר הוא מרחב בטוח שמעניק לי כאב ואולי גם זיון תחת

כרגיל אני אומרת שמה שיעזור לי הוא בערך הדבר היחיד שאין לי איך להשיג באותו רגע

לפני 4 חודשים. יום שני, 12 בינואר 2026 בשעה 12:35

ישלי ככ הרבה דברים בראש ועל הראש

ככ הרבה נושאים לכתיבה

אבל המילים בורחות לי, אני לא מצליחה לתפוס ולחבר את הפאזל

אני יודעת שאני צריכה חיבוק

שאני חושבת על זוגיות יום אחד

שאני מבינה יותר למה לא לפגוע בעצמי

שאני מבינה יותר למה להשאיר את האובדנות בצד

שאני צריכה כאב, כל-כך

שאני עייפה

שאני אהובה ועדיין אני מרגישה ככ לבד

שאני עדיין לבד נגד כולם בבית שלי

שאני לא מרגישה בטוחה בבית שלי

שאני צריכה לרוקן את המוח

שאני צריכה סשן

שאני צריכה אמון

שאני פוחדת

שאני לא מצליחה לסמוך

 

אבל איך מחברים את כל זה? או אפילו מחלקים לקטגוריות לכתיבה?

לפני 4 חודשים. יום ראשון, 11 בינואר 2026 בשעה 14:10

אני ככ נואשת לכאב כרגע

אני ככ צריכה הצלפה, שריטה, נשיכה, צביטה בפטמה

זה כבר לא רק רצון, זה ברמת הצורך

הגוף והנפש שלי דורשים את הכאב הזה

אני צריכה אותו כדי לנשום

 

גברים - לא, זו ממש לא הזמנה להצעות בדיאם

נשים - זו דפנטלי הזמנה להצעות בדיאם

 

 

לפני 4 חודשים. יום ראשון, 11 בינואר 2026 בשעה 6:58

אני מחפשת אישה שאוהבת להכאיב.

לפני הכל, לפני הכאב, לפני התקשורת הטובה - היא חייבת להבין עד כמה גבולות הם דבר טהור, ועד כמה הגבולות שלי הם קודש הקודשים.

לצד הסדיזם, את צריכה להיות רגישה ומכילה. כבוד אנושי זה הבסיס לכל קשר, גם אם יש בו אלמנט של השפלה.

מתאים לך? תשלחי הודעה

 

לפני 4 חודשים. יום שבת, 10 בינואר 2026 בשעה 13:29

אני עוברת ככ הרבה

ואני ככ צריכה חיבוק

וזה כנראה הדבר שיש הכי פחות סיכוי שיקרה בזמן הקרוב, בעיקר כי אני לא מרשה לרוב האנשים לחבק אותי, אני צריכה להרגיש מאוד מאוד בטוחה בשביל זה

אני פשוט, יש ככ הרבה אנשים שאכפת להם ממני

אבל אני עדיין מרגישה ככ לבד כרגע

ואני שונאת את זה