לפני 5 חודשים. יום רביעי, 17 בדצמבר 2025 בשעה 4:27
אני חושבת שאין מספיק שיח בעולם באופן כללי ובעולם הפמיניסטי בפרט על השנאה לנשים מצליחות
זה נורא קל לתמוך באישה ולראות את הקשיים המובנים שהיא נולדה אליהם כשהיא מצליחה פחות בגללם, כשהיא "מסכנה"
אבל מה קורה כשאישה מצליחה יותר מאיתנו, עם כל המגבלות שהפטריארכיה הציבה לה? כשהיא לא מסכנה? כשטוב לה?
א.נשים נוטים לשנוא נשים שטוב להן.
יש משהו בחברה שלנו שמכתיב לנו שאישה צריכה לסבול. בין אם זה תחת החוקים הפטריארכליים - לסבול מאלימות מילולית פיזית ומינית, להרוויח פחות כסף, לשנוא את עצמה ולהיות ביקורתית באופן מוגזם כלפי עצמה, "בשביל להיות יפה צריך לכאוב", ובין אם זה תחת ה"סולידריות הנשית" (המרכאות הן כי אני לא חושבת שזו סולידריות נשית אמיתית) שמבוססת על סבל משותף שהיא לא חווה כמונו ואנחנו מתוסכלות לראות אותה עושה ככ בקלות את מה שקשה לנו.
זה מכעיס אותנו ומתסכל אותנו כשאישה מצליחה. זה כואב לנו בעצמות. זה כואב לנשים כי הן לא מצליחות להגיע לשם, וזה כואב לגברים כי הם לא בהכרח בסטטוס גבוה יותר ממנה בכל תחום.
נשים מאוד מנסות להוכיח שהן לא כאלה, כי באופן לא מודע הן יודעות מה ההשלכות של להיות טובות מדי. גם כשאנחנו מספרות על הצלחות שלנו, אנחנו מקטינות ומבקרות את עצמנו בתוכן, מסבירות כמה עבדנו הכי קשה מכולם כדי להצליח. כי אם את מצליחה בקלות, אם את לא נאבקת, יגרמו לך להיאבק. כי אם את לא תבקרי ותקטיני את עצמך, יעשו את זה בשבילך. אז אנחנו מעדיפות באופן לא מודע לעשות את זה בעצמנו תחת השליטה שלנו מאשר לתת לאחרים להקטין אותנו בכל דרך שהם מוצאים.
ומה שעומד מאחורי זה, הוא בסופו של יום ההבנה שאנחנו לא מספיק טובים למולה. שהיא טובה יותר, וזה שאישה מצליחה להיות טובה יותר מכולם, גברים לנשים כאחד, גורם לכולם להרגיש נחותים לידה. אנחנו לא מצליחים להכיל את תחושת הנחיתות הזו, אז אנחנו שונאים אותה, מחפשים סיבות למה היא בעצם רעה ולא מגיע לה את כל הטוב הזה, למה היא לא הרוויחה את זה ביושר. אנחנו ככ רגילים לפרק נשים לחתיכות, לשבור אותן, שאנחנו מתוסכלים שהיא לא נשברת.
והקטע הוא, שאנחנו גם רוצים שהיא תדע שאנחנו שונאים אותה. אנחנו רוצים שהיא תחשוב שמשהו לא בסדר איתה, להציף בה ספקות עצמיים, כדי שתיפול כמו כולנו. אנחנו לא נגיד דברים מגעילים מול הפנים שלה, אבל נדאג שהם יגיעו אליהם איכשהו. שהיא תקבל תחושה שהיא לא אהובה וראויה.
ויודעים מה? זה לא הוגן. זה עוד כלי של הפטריארכיה לוודא שנשים נשארות במעמד נמוך יותר.
אישה שמצליחה היא השראה, לא מקור להקנטות והקטנה. היא נלחמה בשיניים על דברים שגברים סביבה קיבלו אוטומטית, היא קרעה את התחת ועבדה יותר קשה מכל קולגה שלה (מחקרים מראים את זה). מגיע לה לאהוב את עצמה באמת. מגיע לה להיות גאה בהישגים שלה, לא להפוך אותם למשהו שקל לנו לעכל. והאמת היא, שאפילו אם היא לא עבדה קשה יותר, אפילו אם דברים באו לה בקלות כמו לגבר לבן ממוצע, זה דבר טוב, זה סימן של התקרבות לשוויון אמיתי.
אנחנו כחברה, צריכים להשתמש בה כמוטיבציה להשתפר ולהגיע לרמה שלה, במקום להקטין אותה חזרה לרמה שלנו.
Everybody supports women until a woman's doing better than you
Everybody wants you to love yourself until you actually do
It was something about her hair, so perfectly fallen
She was nice, and smart, and funny, and got everything she wanted
כולם תומכים בנשים עד שאישה מצליחה יותר מכם
כולם רוצים שתאהבי את עצמך עד שאת באמת עושה את זה
זה היה משהו עם השיער שלה, הוא נפל באופן כל-כך מושלם
היא היתה נחמדה, וחכמה, ומצחיקה, וקיבלה כל מה שהיא רצתה
And she does charity, isn't that the most obnoxious thing you've heard?
Her popularity, she's too pretty for her own good
She's probably self-centered, we hate her and she's nothing
If everybody leaves her, then she had it coming
והיא עושה צדקה, זה לא הדבר הכי מגונה ששמעתם?
הפופולריות שלה, היא היתה יפה מדי
היא בטח מרוכזת בעצמה, אנחנו שונאים אותה והיא כלום
אם כולם יעזבו אותה, אז זה הגיע לה
Is there anything you'd like to put on the record
You know, while everyone is listening?
I would like it to be known that I'm not like her
I'm mocking her 'cause I'm not like her
I'm not like those girls who are not like those girls
I love doing makeup, I don't mock women like her, I'm not like her
יש משהו שתרצי לשים ברקורד, את יודעת, כשכולם מקשיבים?
הייתי רוצה שידעו שאני לא כמוה
אני מקניטה אותה כי אני לא כמוה
אני לא כמו הבנות האלה שלא כמו הבנות האלה
אני אוהבת להתאפר, אני לא מקניטה נשים כמוה, אני לא כמוה
As soon as she hits it, I'm kicking her out
She's had enough of the love, and I'm bringing her down
Everyone together on the count of three
One, two, you're mundane, we agree
Your ambition is swallowable if you tell the story right
Say that you hate yourself and self criticize
But if we smell desperation on your neck and face
We'll drag you across your own public stage
ברגע שהיא משיגה את זה, אני בועטת אותה החוצה
היא קיבלה מספיק מהאהבה שלנו, ואני מורידה אותה מטה
כולם ביחד בספירה לשלוש
אחת, שתיים, את משעממת, אנחנו מסכימים
האמביציה שלך ניתנת בליעה אם את מספרת את הסיפור נכון
אומרת שאת שונאת את עצמך ומבקרת את עצמך
אבל אם נריח ייאוש על הצוואר והפנים שלך
אנחנו נגרור אותך לאורך הבמה הפומבית שלך
We burn her name in the back
Anything with her name attached
Her newspaper's in the trash
I just keep thinking man
What a waste
What a shame
I was starting to like her, but now she got great
We'd never hate her to her face
But I hope she knows
She knows, she knows, she knows
אנחנו שורפים את השם שלה מאחורה
כל דבר שמחובר אליו שמה
העיתון שלה בפח
אני רק ממשיכה לחשוב
איזה בזבוז
איזה בושה
היא התחילה למצוא חן בעיני, אבל עכשיו היא נעשה מעולה
לעולם לא נשנא אותה מול הפרצוף שלה
אבל אני מקווה שהיא יודעת
היא יודעת, היא יודעת, היא יודעת
Hmm
I don't like your tone
I don't like how much you've grown
It's so boring to not be yanking muscle off of a woman's bone
Everybody hates the-, everyone hates the unrelatable
הממ
אני לא אוהב את הטון שלך
אני לא אוהב כמה התבגרת
זה ככ משעמם לא לעקור שריר מעצם של אישה
כולם שונאים את ה-, כולם שונאים את הבלתי ניתנים להזדהות
And I love to place two of 'em in the arena of the public's eye
And try and get 'em to fight about something dumb and we pick sides
'Cause staring at her too long made our life look like muted pastels
We'll love you if you just make us feel better about ourselves
והייתי שמחה לשים שתיים מהן על הזירה לעיני כולם
ולנסות לגרום להן לריב על משהו מטופש ואנחנו נבחר צדדים
כי לבהות בה ליותר מדי זמן גרם לחיים שלנו להיראות כמו פסטלים כבויים
אנחנו נאהב אותך אם רק תגרמי לנו להרגיש טוב יותר לגבי עצמנו
And what a waste
What a shame
I was starting to like her, but now she got great
We'd never hate her to her face
But I hope she knows
She knows, she knows, she knows
ואיזה בזבוז
איזה בושה
היא התחילה למצוא חן בעיני, אבל עכשיו היא נעשתה מעולה
אף פעם לא היינו שונאים אותה מול הפרצוף שלה
אבל אני מקווה שהיא יודעת
היא יודעת, היא יודעת, היא יודעת
And what a pain
I watch us spit her name while she's turned the other side
We never told it to her face
But I think she knows
She knows, she knows, she knows
ואיזה כאב
אני צופה בנו יורקים את השם שלה כשהיא מסתובבת לכיוון השני
אף פעם לא אמרנו לה את זה בפרצוף
אבל אני חושבת שהיא יודעת
היא יודעת, היא יודעת, היא יודעת
Everybody supports women until a woman's doing better than you
Everybody wants you to love yourself until you actually do
It was something about her hair, so perfectly fallen
She was nice, and smart, and funny, and got everything she wanted
כולם תומכים בנשים עד שאישה מצליחה יותר מכם
כולם רוצים שתאהבי את עצמך עד שאת באמת עושה את זה
זה היה משהו עם השיער שלה, הוא נפל באופן כל-כך מושלם
היא היתה נחמדה, וחכמה, ומצחיקה, וקיבלה כל מה שהיא רצתה
And she does charity, isn't that the most obnoxious thing you've heard?
Her popularity, she's too pretty for her own good
She's probably self-centered, we hate her and she's nothing
If everybody leaves her, then she had it coming
והיא עושה צדקה, זה לא הדבר הכי מגונה ששמעתם?
הפופולריות שלה, היא היתה יפה מדי
היא בטח מרוכזת בעצמה, אנחנו שונאים אותה והיא כלום
אם כולם יעזבו אותה, אז זה הגיע לה
Everybody supports women until a woman's doing better than you
Everybody wants you to love yourself until you actually do
לפני 5 חודשים. יום שלישי, 16 בדצמבר 2025 בשעה 12:03
מישהי כאן כתבה בבלוג שלה על התקפי זעם אצל פוסטראומטיות מורכבות ורציתי להביא את השנקל שלי בנושא, בתור פוסטראומטית מורכבת
כמובן שזה לא נגדה או משהו, היא אפילו עודדה אותי לכתוב את הטקסט הזה בתגובות לפוסט שלה :)
אני חושבת שהתקפי זעם אצל פוסטראומטיות מורכבות זה המון עניין של טיפול...
אחת הבעיות הרציניות עם cptsd הוא הראיה של העולם כ"הכול או כלום", החיפוש הזה אחרי מושיע.ה שיתקנו הכול ויהיו ההפך מהטראומה שלנו, וההתנפצות של האשליה הזו כי אף אחד לא יכול באמת להושיע אותנו.
אני כמעט לא מתפרצת כי למדתי בטיפול איך לראות את העולם בצורה דיאלקטית ומורכבת יותר ולראות גם את הצד השני בלי למנוע מעצמי תיקוף וזה העלים את התקפי הזעם כמעט כמעט לחלוטין, ישלי פעם בכמה חודשים וזה תמיד על דמויות טיפוליות בחיים שלי, שאיתן יותר קשה לי לראות את הדברים בצורה דיאלקטית כי הקשר מאוד חד צדדי, להבדיל מכל קשר אחר בחיי
באופן אישי, בגלל שהגעתי לבדסמ בריא אחרי המון טיפול, בחיים לא היה לי התקף זעם על מישהי שהייתי איתה בקשר קינקי או בדסמי...
בסופו של יום, cptsd, כמו כל מחלה כרונית, היא משהו שצריך ללמוד לחיות איתו..
יום בהיר אחד זה מתפרץ, מכל כיוון - פלאשבקים, התקפי חרדה, ניתוקים, הימנעויות, וכל זה יוצא או על עצמך באמצעות הרס עצמי או על הסביבה שלך, כי אין לך דרכי התמודדות בריאות כי למדת הכול דרך הפרספקטיבה של הטראומה. ככל שאת לומדת עמידות במצוקה את לומדת לשאת ולהכיל את הדברים הללו כשהם מגיעים, בלי להתפרץ לא על עצמך ולא על אחרים. וכשאת לומדת דיאלקטיקה, ומבינה שאת היחידה שיכולה להוציא את עצמך מהבוץ הזה (עם כמה שזה לא הוגן כי בדכ מישהו אחר הכניס אותך אליו), את מפסיקה לצפות מאנשים להיות המושיעים, ומפסיקה לעשות להם אידיאליזציה, ואז זה לא מתפוצץ לך בפרצוף ואת לא מתאכזבת כשהם לא מושלמים ולא כועסת עליהם כשזה קורה. זה תהליך, אני בטיפולים ייעודיים כבר למעלה מ7 שנים ובהחלט רואים את האפקט.
זה גם לא שבהכרח אין לי התקפי זעם, כמו שאני יודעת לזהות שאני נכנסת לאחד כזה ולהרחיק את עצמי מהסיטואציה תוך כדי הגל האינטנסיבי ולדעת שהוא יחלוף ושמה שעובר לי בראש כרגע הוא לא המציאות ומוצאת דרכים לבטא אותו שלא כוללות התפרצות עלי או על אחרים, וכשהגל עובר, אני באה ומציפה את הקושי בצורה בוגרת ונעימה, שמעודדת אנשים לשתף פעולה איתי ועם המענה של הצרכים שלי ולא להכנס למגננה ולהתנגד למה שאני אומרת.
זה לא מושלם, זה תמיד חלק מתהליך, אבל כל יום מתקדמות עוד קצת וזה לגמרי אפשרי להפחית את התקפי הזעם ♥️
