אני כותבת

באלי לאונן 

אבל אין לי כוח לפנטז

ולא באלי פורנו

אז אני מתאפקת כמו מטומטמת 

יכול לשנות לי את כל היום לטובה

תודה מאדאם ♥️

מחר יהיה יותר טוב

חייב להיות

אני כבר כמה ימים בלופ דיכאוני

אני מסתירה את זה אבל אני עמוק בדיכאון שלי

אני לא מצליחה להרגיש כלום

אני מזייפת רגשות מאוד טוב, אבל אני לא באמת מרגישה כלום

זה מתסכל כל-כך

אני מרגישה חיה-מתה

באלי לחתוך רק כדי להרגיש משהו

**אני לא באמת בסיכון לעצמי, תרגיעו

לא פתחו לי את התחת יותר מדי זמן

אני אפילו לא יודעת כמה הוא ייפתח עכשיו, אם אפשר בכלל להכניס אליו דילדו כרגע

אבל גאד אני צריכה זיון טוב

הראש שלי אומר לי שאף אחד לא אוהב אותי

ושעדיף לכולם שאני אמות וזהו

זה היה נכון פעם

אבל אני יודעת שזה כבר לא נכון היום

כשהייתי קטנה אף אחד לא אהב אותי

אבל עכשיו יש אנשים שאוהבים אותי

והם לא יודעים את זה אבל הם נותנים לי כל יום סיבות להשאר כאן

לא רק בשבילם, הם נותנים לי סיבות להמשיך בשביל עצמי

כי טוב לי

ואני לא רוצה למות

ולא כולם יעדיפו באמת שאהיה מתה

זה רק המחשבות שנחקקו בי כשהייתי ילדה

והאמת?

שאני לא שונאת אותי

אז גם אם כולם ישנאו אותי

הם יכולים ללכת להזדיין

כי אני לא שונאת אותי וזה יותר טוב מכל אחד אחר

- לילי

למה המוח שלי לא יכול להבדיל בין שיעמום לבדידות?

זה כאילו, אם אני לא סופר עסוקה נפער בחזה שלי חלל ענק שאומר שאף אחד לא באמת אוהב אותי

ואני יודעת שאני אהובה

אני נשמעת כמו לילי

האם אני קו-פרונטינג עם לילי?

יש מצב

פאקינג שיט

די

אני באי שקט פסיכי

אני לא יודעת מה ישלי אבל אני לא מצליחה לשבת דקה ולהתרכז במשהו

אפילו במוזיקה ובסדרות אני לא מצליחה להתרכז

שלא לדבר על משימות כמו ללמוד או לסרוג

ולשכב במיטה מחרפן אותי, משעמם לי

אבל אני לא מצליחה לעשות שוםדבר אחר

שונאת את הדריכות יתר הזאת לפעמים

אז התעכבתי ממש אצל הרופאת ריאות והייתי באיחור של שעה לקבוצה טיפולית כך שלא היה ממש טעם לבוא

והימים האחרונים היו ארוכים מדי וגיליתי שאני סופר מוצפת

אז לקחתי קלונקס בקצת בכי ונסעתי הביתה במונית מהכסף שאין לי

אני ככ עייפה, מנטלית ופיזית כי גם לא ישנתי טוב בלילות האחרונים, הרבה סיוטים

ואני מרגישה אשמה שלא הלכתי לקבוצה, אני ככ מנסה לשחרר את זה אבל זה לא ממש עובד לי

אני נוטה לחיות את החיים בגישה של "אנוח כבר בקבר" אבל זה לא עובד לי לטווח ארוך, אני פשוט קורסת באיזשהו שלב

אני חייבת להאט קצב

לעצור לנשום מדי פעם

לאפשר לעצמי זמן שלי עם עצמי, עם כמה שלהיות בחברת עצמי מפחיד אותי

באלי חיבוק, באלי להרגיש מוכלת ואהבה ונראית

יש ככ הרבה אנשים שאוהבים אותי, ולפעמים, האהבה שלהם פשוט לא חודרת את החומות שבניתי ואני מרגישה ככ ככ לבד

והרי בניתי את החומות הללו כדי להגן על עצמי

ועכשיו הן פוגעות בי

אבל איך ארגיש בטוחה ומוגנת בלעדיהן?

באלי צומי שוב

קדימה לנו לי לייקים

געגועים לספטוםםםם

באלי לחדש אבל למי יש כסף 😭