לפני 7 חודשים. יום שבת, 11 באוקטובר 2025 בשעה 2:36
אני לא מתחברת להרבה תכנים על ה7.10
זה או קשה לי ברמה שאני לא מסוגלת להכיל וזה לא יעזור לאף אחד שעבר את הזוועות האלה שגם אני אקרוס נפשית
או שזה עובר לידי, כי זה דתי מדי, או מתנחלי מדי, או שמשתמשים בזה כדי להצדיק את רצח ההמונים ובעיקר את רצח האוכלוסיה החפה מפשע בעזה
אבל איכשהו, אודיה ואיזי עושים את זה פשוט טוב
עם כמה שאני לא מאמינה באלוהים, אני יכולה להזדהות עם השיר חורף 23
כי הוא מדבר על קונפליקט עם אלוהים
הוא מבטא את הכעס והאכזבה שאנחנו מרגישים כלפי אלוהים, ואם הייתי מאמינה שהוא קיים, זה בדיוק מה שהייתי מרגישה
הוא מדבר בצורה ככ יפה ומדוייקת על הזוועות שהיו שם בלי להפוך את זה לסנאף כמו שרבים עושים
יש משפטים שהייתי משנה, לא הייתי קוראת לצבא, כארגון, "קדוש",
---החיילים אולי יכולים להיות כמעט קדושים בעיני, כי רובם עושים מה שהם עושים מתוך אמונה שלמה שהם מגנים עלינו, אבל המפקדים הבכירים וכתוצאה מכך הארגון במהותו, מאוד לא קדושים בעיני, אין שוםדבר קדוש בלהרוג 4 לא מעורבים על כל מחבל---
וגם אני לא מעודדת את הרעיון שלא יהיה שמאל ולא יהיה ימין, אני חושבת שכשאין שמאל ואין ימין יש פשוט רק ימין והשמאל לא מעז לדבר או שהשמאלנים הולכים ימינה לתקופה, ואני לא בעד בכלל, אני חושבת ששמאל חזק שעומד על שלו זה מה שהמדינה הזו צריכה, הדבר היחיד שיכול להציל אותה.
---התנועה הציונית מעולם לא דיברה על 'ארץ ישראל השלמה', אנשים חגגו ברחובות על ההסכם האומלל ב48'. הציונות דיברה על מדינה יהודית לעם היהודי בעיקר כדי שנוכל להגן על עצמנו מאסונות. ראינו כמה מדיניות הימין ב20 השנה האחרונות עזרה לנו להגן על עצמנו מסכנות ב7.10. ולספח שטחים שחיים עליהם פלסטינים, זו הצרה הכי גרועה שיכולה להיות למדינה כזו, כי אם המדינה נשארת דמוקרטית אז יש להם יתרון דמוגרפי עלינו, ואם המדינה הופכת למדינת אפרטהייד ולא נותנת להם זכות הצבעה העולם באמת יחרים אותנו הפעם. ואין לאן לשלוח אותם, בדקו כל אופציה אפשרית. אף אחד לא רוצה לקלוט מיליוני פליטים לתוך המדינה שלו. אז כדי להציל את המדינה מאסונות כמו ה7.10, ואת ההצדקה של העולם לאסונות כאלה, אנחנו חייבים לשמור עליה יהודית ומוסרית. ולפעמים, צריך לשחרר, גם כשזה כואב, וגם כשזה תולש אנשים שגרים במקומות לא חוקיים מהבתים שלהם, וגם כשלא מגיע לצד השני שנוותר לו. עדיף להיות חכמים מצודקים. אז כן, צריך שמאל חזק, שייקח אותנו לכיוון של הסכם מדיני ותוכניות שיקום בינלאומיות אמיתיות לעזה ואיו"ש, כדי שאסונות כמו ה7.10 לא יקרו יותר לעולם.---
אבל חזרה לנושא, מה שאני אוהבת זה את המערכת יחסים המוצגת שהם מציגים עם אלוהים ועם ה7.10. את החוויות הכלכך אמיתיות, איך כולנו איבדנו חברים, איך אנחנו לא מבינים איך ילדי העוטף חיים עם מה שהם עברו, איך פחדנו, כעם.
ועכשיו, עכשיו יש עסקה. עוד כמה ימים אפשר יהיה לנשום לרווחה ולדעת שלפחות החטופים החיים חוזרים, שהעינוי הזה נגמר עבורם, עד כמה שזה יכול אי פעם להגמר כי הם עדיין יצטרכו לחיות עם הטראומה. ובתקווה, אחריהם גם ישובו החללים, ולמשפחות שלהם לפחות יהיו קברים להתפרק עליהם.
ועדיין, אני בטוחה שגם אחרי שכולם ישובו (אם יצליחו בכלל להשיב את כולם), האסון הלאומי יישאר חקוק בכל אחד ואחת מאיתנו. ולרגעים שזה מכה בי, יש את השיר חורף 23.
***אין לי כוח לריב, תגובות לא מתאימות יימחקו. אני מאוד מזדהה עם האבל והכאב של ה7.10 ודווקא מתוך זה אני אומרת את הדברים הללו, כי זו הדרך שאני מאמינה שתמנע אסון כזה בעתיד***
