לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני כותבת

המסע שלי, החיים שלי, הדרך שאני עוברת
לפני שנתיים. 27 באוקטובר 2022 בשעה 16:56

אני רואה את המבט שלה ויודעת מה עומד לבוא. אני מכינה את עצמי, מרשה לעצמי להרפות מנחיל המחשבות שרץ בראשי 24/7 ולהשאר עם המבט הכמעט רשע הזה שלה, ולדעת שאני זו שבוחרת במבט כזה כל פעם מחדש.

היא מרימה לי את החצאית וזרם של רטיבות עובר בגופי כשאני מבינה כמה אנשים יכולים לראות את הישבן החשוף בחוטיני הקטן שלי. היא נצמדת אלי והציפיה מעבירה בגופי רטט, מעין זרם של אי שקט כתוצאה מהתרגשות טהורה. אני מחייכת. היא מוציאה אביזר כזה או אחר ומתחילה להצליף בי, ואני גונחת בכאב ובעונג. אני מתחמקת מהאימפאקט באינסטינקט והיא מזכירה לי שוב ושוב לחזור למקום. היא תעשה את זה עד שיום אחד אלמד לספוג בלי לברוח, היא אמרה לי פעם. היום הזה עוד לא הגיע. מהר מאוד נאסף סביבנו קהל, ואני נרטבת ומתרגשת מהמבט החטוף שאני מצליחה להעביר ומבהיר לי כמה צופים בנו. אני מרימה את פלג הגוף העליון בכאב והיא דוחפת אותי חזרה למטה באגרסיביות, מזכירה לי מה המקום שלי. אני צועקת מכאב ומתענגת על כל רגע, על כל טיפת כאב חד שמוביל אותי לפלוט גניחה כזו או אחרת. היא מפשיטה אותי מהחוטיני, שבשלב הזה כבר ספוג, ודוחפת אותו לפי. "תסתמי, זונה" היא אומרת, ואני מרגישה נהר גואש בין רגליי כשאני שומעת צחקוקים מהקהל. היא ממשיכה להצליף בי כאילו כלום לא קרה, ואני מרגישה את עצמי כלכך חשופה, יודעת כמה אפשר לראות ממני כשאני שעונה כך קדימה. היא מפסיקה לרגע, מעבירה יד רכה על הישבן הבוער שלי, ומסובבת אותי במהירות. אני בקושי מספיקה להבין מה קורה כשהיא מרימה את החזיה שלי, חושפת את הציצי הקטן שלי וגורפת אותו בידיה, צובטת לרגע את הפטמות לפני שהיא משחררת. "מי רוצה לגעת בציצי של הזונה הקטנה?" היא שואלת את הקהל, ובוחרת מתנדב שהיא מכירה וסומכת עליו. הוא מתקרב אלי, ואני רואה את הקנאה במבטים של הצופים כשהוא אוסף את הציץ שלי בידו. הוא צובט ומסובב את הפטמה שלי. אני גונחת והברכיים שלי מתקפלות אוטומטית, קורסות מהנסיון להחזיק את הגוף שלי זקוף מרוב חרמנות. הוא מבקש ממנה לבדוק כמה אני רטובה, ולאחר שהיא מאשרת הוא מעביר יד בין הרגליים שלי ומעדכן את הקהל בנהר שזורם בין הרגליים שלי. אני מסמיקה במבוכה והיא סוטרת לי. הוא מתרחק חזרה והיא מצמידה ויברטור לכוס הרטוב הרבה יותר מדי שלי. אני פולטת גניחה והיא צוחקת עלי, מה שכמובן מרטיב אותי אפילו יותר. "תגנחי חזק יותר זונה, שכולם ישמעו" היא מורה לי, ואני גומרות בגניחות עוצמתיות, ממש שם מול כולם.

היא מכבה את הויברטור ומחבקת אותי. היא אומרת שאני הילדה הטובה שלה ואני מצטנפת לתוך החיבוק המוגן שלה בזמן שהקהל שנאסף סביבנו מתפזר. היא מלטפת לי את הראש ואני מרגישה אהובה ומוגנת.

טוסיק לבן - מעולה
כותבת ממש יפה
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י