אני מתרגשת להכיר אותה. אני מתרגשת שהיא מתעניינת בי. אני מתרגשת כשהיא שולחת תמונה ואני מתרגשת לשלוח חזרה. אני מתרגשת כשהיא מתעניינת בי כבתאדם ולא רק כיצור מיני. אני מתרגשת כשהיא שולחת אותי ללמוד ומבקשת שאסכם לה מה למדתי. אני מתרגשת כשהיא אומרת שאני נשלטת טובה, ואני מתרגשת כשהיא אומרת שאני כלבה טובה.
אני מתרגשת כשהיא מבקשת ממני לצלם לה תמונה על הברכיים בראש מושפל. אני ילדה טובה אז אני מבצעת, מחכה להוראה הבאה. אני מתרגשת וגאה כשהיא אומרת שאני עומדת לזכות בכינוי שלה. היא מנחה אותי להכנס למקלחת עם הבגדים ולשלוח תמונה שלי רטובה. אני מבולבלת קצת, מתלבטת אם אני באמת רוצה לעשות את זה. היא נותנת לי חמש דקות. אחרי שתיים אני כבר במקלחת, ובחלוף הדקה החמישית התמונה כבר אצלה. היא גאה בי. היא שואלת אם אני רוצה להיות שלה ואני משיבה שכן. היא שואלת מה אני, ואני לא יודעת כי כל אחד מגדיר את זה אחרת. היא אומרת שאני כלבה טובה, ואני מתרגשת. היא מנחה אותי לכתוב את זה על המצח, ואני לוקחת שפתון, כותבת, ומצלמת. אני רטובה, קופאת מקור, לבושה לחלוטין, מושפלת, נרגשת, וגאה. "מעכשיו אני המלכה שלך" היא אומרת, ואני מרגישה את הלב שלי מקפץ לרגע בהתרגשות. הרווחתי את הכינוי שלה!
אני מתרגשת כשאני קוראת לה מלכתי בפעם הראשונה. אני מתרגשת כשהיא ממשיכה לקרוא לי כלבה טובה. היא מאשרת לי לפשוט את הבגדים ולהכנס למקלחת חמה ואני מתקלחת בזריזות, המים החמים שוטפים את הקור וההשפלה ומשאירים אחריהם רק את ההתרגשות והגאווה. ועכשיו אני יושבת וכותבת את זה, מתרגשת וגאה להיות הכלבה הטובה שלה.