אני כותבת

היום הוא מהימים שבאלי להתכדרר לכדור ולבכות.

מהימים שאין לי כוחות להמשיך להלחם בעצמי, בחלקים בי שרוצים לוותר עלי. מהימים שהכול גדול עלי ואין לי כוחות להתמודד. מהימים שבהם אני ילדה קטנה שתקועה בגוף של בנאדם בוגר ואמורה איכשהו לתפקד כאחד. אני מרגישה שאני מזייפת, שאני לא במקום שלי. המקום שלי הוא עם מוצץ ובובה וסדרת ילדים וחיבוק, לא בקריאת מאמרים ועבודה. מהימים שבאלי לצרוח עד שמישהו יבוא וייחבק אותי עד שארגע. מהימים שבהם באלי לדפוק אל הראש בקיר עד שמשהו בחיים שלי ישתנה. עד שהמציאות תהיה בטוחה. עד שאפסיק להיות כלכך בחרדה.

היום מהימים שאני מרגישה כלכך לבד שבאלי לעבור על כל איש קשר בטלפון שלי ולדלות כל טיפת יחס ואכפתיות שאני יכולה להשיג. מהימים שבהם לא אכפת לי כמה זול הצומי שאני מקבלת, וכמה ריקה הוא משאיר אותי בסוף. יש ימים שאני חושבת שאני מכורה לזה. 

היום הוא מהימים שהכול כואב ולא בסדר.

היום הוא מהימים האלה..

Think I took it way too far

And I'm stumbling drunk, getting in a car

My insecurities are hurting me

Someone, please come and flirt with me

I really need a mirror that'll come along and tell me that I'm fine

I do it every time

I keep on hanging on the line

Ignoring every warning sign

Come on and make me feel alright again

'Cause it's 3am

And I'm calling everybody that I know

And here we go again

While I'm running through the numbers in my phone

And yeah I'll take fake moans and dial tones

Let 'em spill right down the microphone

I need it digital

'Cause, baby, when it's physical

I end up alone, end up alone