אני מגיעה וישר מוצאת אותה. היא מחבקת אותי בהתלהבות ומציגה אותי לחבריה. אני בלחץ ופוחדת לקראת הסשן, אבל אני מתרגשת ויודעת שאני רוצה את זה. אני צריכה את הכאב. אני צריכה את הספייס שהוא יוצר לי.
אני מתרגשת ומחכה בסבלנות. מנסה להשתלב בשיחה למרות שהציפיה והלחץ הופכים לי את הבטן. קשה לי להתרכז בדברים אחרים לפני סשן. כבר בהכנה אליו אני מתחילה לשקוע לתוכו. היא מראה לי את הכלים שהיא הביאה, והבטן שלי מתהפכת בהתרגשות, ציפיה, וקצת בעתה. אני תמיד פוחדת לפני המכות, כאילו שהפעם אני פתאום לא אהנה מהן, כאילו שהפעם פתאום אתקשה לספוג. באיזשהו שלב נעשה צפוף מסביב לבר ולירון עוברת למרכז הרחבה, וכל החבורה אחריה. היא עוברת איתי על גבולות ומוודאת שאני בסדר ורגועה. אני נעלמת לרגע מהמועדון הרועש, ואלה שתינו, ובטוח לי. אני מתחילה להשתחרר.
היא מורידה אותי ועוד שני נשלטים על ארבע, ממש שם, במרכז הרחבה. אנחנו נשענים על הבמה. היא עוברת בינינו עם כלים שונים, והצלפות בעוצמות שונות ואני מתחילה להכנס לספייס ולרחף לי. באיזשהו שלב היא שואלת אם זה בסדר שחברה שלה תצטרף ואני מאשרת. הן מסשנות בתורות, האחת מצליפה בנו והשניה מחבקת ומלטפת את הראש והגב. בשלב הזה אני כבר מרחפת לחלוטין. "*שם כלשהו* רוצה לסשן אותך גם" היא אומרת, ואני מסכימה. אני מרחפת בין ליטופים, הצלפות של קרופים ופלוגרים, חיבוקים, ושריטות. אני מסתכלת אחורה ומבחינה בכמות האנשים המקוהלים סביב הבמה וצופים בנו ומתמלאת התרגשות, נכנסת עמוק יותר לריחוף בספייס המושלם שנוצר לי.
מישהו נוסף שדיברתי איתו קצת בתחילת הערב שואל אם הוא יכול לסשן אותי, ואני מאשרת. הם לא יודעים את זה, אבל ישלי פנטזיה מטורפת על סשן פומבי שא.נשים מצטרפים ומרביצים לי בו, ובלי להתכוון או לתכנן, הם מגשימים לי לאט לאט פנטזיה. ההצלפות שלו נעימות לי ומשחררות אותי והליטופים והשריטות בגב משחררים אותי ואני מוצאת את עצמי במקום הכי שלי והכי אני שיש. בשלב מסויים אני צריכה כוס מים ושתי שולטות ישר דואגות לי. אני מרגישה בטוחה ויודעת שדואגים לי, שרואים אותי כבתאדם מעבר לנשלטת, וזה כלכך כלכך חשוב. במהלך כל הדרך לירון לא מפסיקה להחמיא לשני הנשלטים האחרים ולי, ואני גאה בעצמי על שאני סופגת יפה וזה ניכר לעין.
האחרונה שמצטרפת היא יולי, והיא נותנת ספאנקים חזקים ומלטפת אותי. כשהיא מסיימת היא מחבקת אותי חזק ומספרת לי שלא הרבה עומדות בידיים שלה ושאני סופגת ממש יפה. אני מתמלאת גאווה ומבוכה ומתלהבת בטירוף. היא מחבקת אותי המון, וגם השלישית, ולירון, ואני נוחתת בחזרה לקרקע בצורה עדינה ונעימה, בדיוק כשתחרות התחפושות מתחילה ואנחנו צריכים לפנות את הבמה.
תודה על הסשן המדהים הזה, על הספייס המטורף, ועל החוויה העמוקה והמענגת הזו ❤
