אני כותבת

אתמול היה אחד מהימים שפשוט היה צריך לעבור.

יצא לי אתמול להגיד למישהי שכולם טיפשים, כי אנשין חושבים שהחלק הנורא הוא הטראומה עצמה, כשבעצם החלק הנורא הוא להמשיך לחיות אחריה ולהתמודד עם ההשלכות שלה.

כשאת חיה עם פוסטראומה, יש ימים כמו אתמול. ימים שאין בהם שום דבר טוב כמעט, שהכול מרגיש אבוד ואפל וחסר תקווה. ימים שאי אפשר לחייך בהם. ימים שבהם השדים שלי מביסים אותי ואני רוצה לוותר. לוותר על עצמי, לוותר על הכול. על הלימודים, על החברות, על החיים שלי. שבאלי לזרוק הכול לפח.

אתמול לא היתה סיבה. אולי זה קשור לזה ששלשום היה יום ממש עמוס, למרות שהוא היה עמוס בדברים טובים. למרות שהוא היה יום מדהים. אתמול הייתי באפיסת כוחות. ניסיתי לכתוב עבודה ומצאתי את עצמי יושבת על המיטה ובוהה בלפטופ שלי, מתנדנדת קדימה ואחורה, קפואה. לא הצלחתי אפילו לפתוח קובץ וורד. רציתי להקיא מרוב חרדה. הכול היה יותר מדי והייתי צריכה שזה פשוט יפסיק - העולם, החיים.

ובימים כאלה, בימים כמו אתמול, אני פשוט מתחבאת ומחכה שהסופה תעבור, מקווה שההוריקן לא יקרע אותי לגזרים. בימים כאלה אני נעלמת, מעמידה פנים שאני לא קיימת. אני לא עונה להודעות, לא מתקשרת, מעמידה פנים שאני לא קיימת. בימים כאלה הכול מרגיש אבוד וכל מה שאני רוצה זה להיעלם, לא להתקיים.

אבל אני קיימת. ואני בוחרת להלחם כל יום מחדש. אני לא מוותרת על עצמי, ולא זורקת הכול לפח. גם אם באותו רגע אני נעלמת, גם אם באותו יום אני מפסידה בקרב, אני ממשיכה להלחם את המלחמה, וברוב הימים אני עדיין מנצחת. אז אתמול לא יצאתי מהמיטה, והיום אני הולכת לסשן שאני יודעת שיעשה לי טוב, כי היום יום חדש ואני כותבת את הגורל שלי. אני קובעת מי אני ואיך החיים שלי ייראו. הבחירה בידיים שלי.

ובימים כאלה, כמו אתמול, מתנגן לי בראש השיר to my younger self. כי אני יודעת שאני של לפני כמה שנים לא היתה מאמינה שאני בחיים היום ובמקום כלכך טוב. לא היתה מאמינה שיש לי כלכך הרבה כלים להתמודדות, טיפול שאשכרה עוזר לי, ותמיכה כזאת מסיבית מהסביבה. היא לא היתה מאמינה שיש א.נשים שמבינים ומכילים. ובשבילה, היום אני חיה חיים מדהימים. בזכות זה שהיא הורידה את הראש ושרדה את כל הימים הקשים וכל הטראומות אני פה היום, ואני צריכה להודות לה. ויש בי חלק, שיודע שיש גרסה עתידית שלי שטוב לה יותר ומקדישה לי את השיר הזה, כמו שאני מקדישה אותו לעצמי של העבר.

תרגום חופשי של הפזמון:

אם הייתי יכולה לספר לך כל מה שאני יודעת עכשיו

הייתי אומרת לך שהאפילה תמיד דוהה וחולפת

בסוף, אין ספק שהאור יבקע

את חייבת להמשיך אהובה, אל תכנעי

If I could tell you everything I know now

I'd tell you that the darkness always fades out

In the end, the light will emerge with no doubt

You just gotta keep going, baby, don't back down