היא מחבקת אותי ושורטת לי את הגב וזה מרגיש הכי בטוח בעולם.
אני מוציאה לשון וצוחקת שקלטתי שהן לא יודעות איפה האטבים אז אני יכולה לעשות מה שבאלי. תוך רגע יש לי אטבים על הלשון. זה כואב וזה נעים וזה מרגיע. היא משחקת באטבים בפה שלי וזה כואב ואני מרגישה את עצמי משחררת.
היא מראה לי את הציפורניים של הגבירה ושואלת אם אני רוצה. אני רוצה אבל מתביישת להגיד. אני מתרגשת.
אנחנו אוכלות.
היא שואלת שוב אם אני רוצה שהגבירה תשרוט לי את הגב. אני מהנהנת במבוכה וקצת בפחד כי הציפורניים שלה נראות חדות יותר. אני מורידה את החולצה ונשענת קדימה על הרגליים של מיס בזמן שהגבירה שורטת אותי. אני גונחת ונאנחת מהכאב, וכשאני מתחילה לצווח מיס מביאה לי בובה לחבק ואת היד שלה למחוץ. היא כל הזמן אומרת לי כמה אני ברווזון טוב ואמיץ וכמה היא גאה בי וזה ממלא אותי ונותן לי כוחות להמשיך. אני מקווה שהן נהנות מהקולות שאני עושה. בעיני הם חמודים.
באיזשהו שלב יורד לי דם והן מנגבות ומראות לי את הנייר האדום. אני מצחקק בהתרגשות. השריטות שורפות ונעימות ומשחררות ואני מרגיש את עצמי נשאב עמוק יותר ויותר לספייס.
הגבירה יורדת להביא את הנרות לטפטף עלי ואת התיק עם האביזרים לאימפאקט.
היא מטפטפת עלי עם הנרות וזה חם וכואב ואני צווחת ובורחת ומיס אומרת לי כמה היא גאה בי והגבירה לא מוותרת לי וממשיכה גם כשאני בורח מהשעווה ואני שמח שהיא ממשיכה, זה בדיוק מה שאני צריך באותו רגע, שלא יוותרו לי. זה כואב בדיוק במידה הנכונה ואני זזה מצד לצד וצווחת ושורף לי ואני מרגיש ככ בטוח בחיבוק של מיס. ואז אני אומרת "די, זהו", ומיס שואלת אם אדום ואני עונה שכן והכול נעצר וכל מה שנשאר זה החיבוק של מיס ואני יודע שאני במרחב הכי בטוח וקשוב שיכול להיות לי כרגע.
אנחנו הולכות למקלחת והיא מקלפת ממני את השעווה על רצפת המקלחת ואז שורטת קצת ומחבקת חזק חזק.
"לך שים חולצה, שלא תתקרר" היא אומרת, ואני, בליטל ספייס מטורף אומר "עוד שריטות". היא חוזרת על הדברים שלה כמה פעמים ובכל פעם אני חוזרת על שלי, במעין מאבק כוחות שאני יודע שאפסיד בו. הטון שלה הופך לרציני יותר ויותר עד שהיא תופסת אותי מהאף ואומרת את הדברים בשיא הרצינות. "כן מיס". אני הולך ללבוש חולצה.
אני שוכבת על הגב, שעונה עליה והיא מלטפת ומחבקת אותי ואני הכי בטוחה ומוגנת ושלמה בעולם. אני עמוק בליטל ספייס, מוציאה לה לשון ואז סוגרת מהר וחזק את הפה ואומרת שברחתי אז היא לא יכולה לשים לי אטבים. היא לוחצת על הלסת שלי ואני משחררת ומוציאה לשון ותוך רגע כל חמשת האטבים על הלשון שלי ואני מצחקק בהנאה. אני מוציאה לשון שוב והפעם האטבים על הפטמה שלי. הלשון שוב בחוץ והפעם מיס נושכת את הפטמה הימנית שלי ואני מצחקק בכאב. בפעם האחרונה היא נושכת את הפטמה השמאלית שלי חזק, ואני פוחד לברר מה יקרה בפעם הבאה ומתאפק. היא מלטפת אותי ומעבירה עלי ידיים, משחקת לי בפטמות ומועכת לי את השדיים. אני כל פעם קופץ ומצחקק בכאב. "עוד לא פגשתי מישהו שאני חושפת עליו שיניים והוא מצחקק, its a full on little boy in here!" היא אומרת, ואני רק מצחקק יותר. היא מוציאה אביזר כלשהו מהתיק ומתחילה להרביץ לשדיים שלי בעדינות. אח"כ הפטמות, ואני מצחקק בכאב ועונג צרוף. אני מרגיש את עצמי נרטב מכל טיפת מגע וכאב. היא נותנת לי ספאנקים בכוס ואני מצחקק בכאב ועונג. אני כלכך נהנה מזה, מרגיש שובב יותר מרגע לרגע. "תראה איך זה מחרמן אותך, כמו כלבלב עלוב" היא אומרת, וזרם של רטיבות עובר דרכי.
כמה דקות אחכ אני עם הראש למטה והתחת למעלה, מקבלת מכות מהצעצוע. אני מצחקק בכאב ועונג ונעים לי וטוב לי.
ואז עוד חיבוק.
ואז נגמר ואני צריך ללכת.
ועוד חיבוק אחרון.
וזהו.