אני מתרגשת על הזכות להיות זונה. הזונה שלה.
אני מתרגשת מכל טיפת תשומת לב שאני מקבלת. מכל חיוך אכזר שלה ומכל צחקוק מרושע. מהחיבוק ומהכאב ומהזיון. אני מתרגשת להיות שימושית. בין אם זה ללקק לה את הכוס או את התחת, להיות מי שחוטפת מכות בשביל הפורקן שלה, או שהיא תזיין אותי בתחת, אני מתרגשת להיות שימושית.
אני יושבת בבית וחושבת עליה. על החיבוק שלה, ואז על לחבק לה את הרגל, ואז על היריקה שלה בפה שלי. אני מתרגשת להרגיש קטנה ומושפלת למולה, לדעת שאני כלום והכול בשבילה. אני חושבת על הפעם שנלך למסיבה וכולם יידעו שאני הזונה הקטנה והעלובה שלה, ואני מתרגשת. אני חושבת על איך שהיא תשתמש בי בכל דרך אפשרית, כמה קטנה היא תעשה ממני, כמה מטונפת, ואני מתרגשת. אני חושבת על המקום שלי מתחתיה והבטן מתמלאת פרפרים כי אני יודעת שזה המקום הנכון והמדוייק לי, מתחתיה, שלה, מוקטנת, מושפלת, עלובה, מטונפת, אהובה, חשובה, שימושית, מוערכת, ראויה. אני חושבת על היום שבו אבכה מולה ואיך היא תירק עלי ותצחק עלי שאני עלובה, ואיך אחכ היא תנגב לי את הדמעות ותאסוף אותי לחיבוק הכי חם ואוהב שיש.
אני מתרגשת להיות זונה לא כי אני מתלהבת בהכרח מהאקטים, אלא כי אני אוהבת להיות מתחתיה, וכשאני הזונה שלה אני תמיד מתחתיה. כשאני הזונה שלה אני במקום הנכון שלי והכול מדוייק ואני מרגישה בטוחה ואהובה וחשובה, ואלה דברים שאני לא פאקינג יודעת להרגיש. כשאני הזונה שלה אני הכי משוחררת ורגועה ושלווה. אני הכי אני.
אז כן, אני מתרגשת להיות זונה. הזונה שלה.
