וזה הכי מיוחד בעולם.
אני אוהבת לרדת לנשים, כשכבר ישלי קשר איתן, אבל גם אז, אני תמיד נגעלת קצת מהמיצים. אני משתדלת להשאר באיזור הדגדגן (כן, אני באמת מוצאת אותו) ולהמנע מהמיצים כמה שאפשר.
ואיתה זה אחרת.
בפעם הראשונה שהיא דחפה את הראש שלי לכתם רטיבות שלה נהניתי מההשפלה אבל לא מהרטיבות עצמה. ועם הזמן ועם האילוף שהיא מעבירה אותי, למדתי להינות מזה. למדתי להינות מזה כלכך שביקשתי ממנה תחתון רטוב הביתה שיהיה לי להסניף.
והיום, אני כלכך אוהבת להיות מרוחה במצים שלה. אני כלכך אוהבת את הריח שלה, וכלכך גאה להסתובב עם הריח הזה עלי בדרך הביתה. אני מלקקת אותם בשקיקה, ממש מהכניסה לכוס. אני מפנטזת עליהם כשאני לבד בבית.
הריח שלה מרגיש בטוח, ואפילו מרגש ומחרמן אותי. הריח שלה מרגיש כמו בית, כי אני יודעת מה המקום שלי, והוא בין הרגליים שלה, עם הראש על הירך שלה, מסניפה את הכוס שלה. זה המקום שלי. ובמקום שלי אני הכי בבית בעולם, והריח שלה מסמל את הבטחון הזה עבורי.
אז אני רוצה להיות מרוחה במצים שלה. אני רוצה להיות הזונה המטונפת שלה, זו שמתלהבת מכל טיפה שהיא מפיקה. אני רוצה להיות במקום שלי, ולהסניף אותה. אני רוצה אותה.
