אני שוכבת על המזנון שנערך להיות מיטה. אני מתוחה. אני מרגישה את העיניים של מיס ובתהזוג שלה סוקרות אותי, ואותו. אני מאפשרת לעצמי לשקוע למוזיקה ולשחרר את המחשבות. אני כבר לא מרגישה את העיניים שלהן, אני לא מרגישה כלום חוץ מציפיה לכאב המשכר.
והוא לא מאחר להגיע. הוא מצליף בתחת שלי, מחליף כלים ומהר מאוד מתקבע על סוגים שונים של קיינים. הוא מתופף עלי בדיוק בקצב הנכון, יוצר הרמוניה בין המוזיקה שמתנגנת, תנועות הגוף שלי ואנחות הכאב והעונג הבוקעות מפי. אני גונחת, נאנחת, ומייללת, אבל הפנים שלי זורחות ורואים עלי שאני נהנית מכל רגע.
הוא עובר לירכיים הפנימיות שלי, עובד עם קיין, גלגלי כאב, וקוצים. אני גונחת ומתפתלת מהכאב המענג. אני מסתכלת על מיס ורואה את המבט הרעב שלה. אני גונחת וגומרת מהכאב.
אני מבקשת עוד קצת בתחת ואני מקבלת עם הקיין. נעים לי, אני שלווה, אני מפוקסת, אני בעולם מלא האנדרופינים שלי.
אנחנו מסיימים ואני שרה עם המוזיקה, מוקפת בעננת אנדרופינים. מיס רעבה, רואים את זה בכל שפת הגוף שלה, ואני רוצה כלכך להיות הטרף שלה. היא מדליקה גוינט ואני מבקשת להיות המאפירה שלה. היא מתעקשת איתי עד שאני מבקשת יפה, במשפט שלם וברור. אני סמוקה ורוצה לקבור את עצמי, משפיל אותי לבקש את זה, בטח שמול אנשים נוספים. אבל אני מבקשת יפה, ואני מקבלת. מיס אומרת לי כמה היא גאה בי ואיזה צעצוע טוב הייתי ומחבקת אותי ואני כלכך גאה ומאושרת.
מהר מאוד אחרי שזאב הולך אני מוצאת את עצמי במקום האהוב עלי, בין הרגליים של מיס, מסניפה את הכוס שלה. ואז היא רצתה להכאיב, ואני הייתי מוכנה לספוג עוד בשבילה.
היא מצליפה בי בכלים שונים, וגם היא מתקבעת על קיין כזה או אחר. אני גונחת, נאנחת, מייללת מכאב. אני מרימה את פלג הגוף העליון שלי מכאב והיא מצמידה אותי בעדינות חזרה. היא כלכך עדינה וכלכך כואבת שהדיסוננס קורע אותי מבפנים, אני לא יודעת אם לצפות למכה או לליטוף, ואני מתה על זה.
היא נושכת את התחת שלי ואני מתאמצת בכל הכוח שלא לצרוח מכאב, מחזיקה את עצמי רק בקושי. אני מודה לה על הכאב והנשיכות, באמת מוקירת תודה על הזכות.
