טעמתי את השתן של מיס אתמול.
זו היתה פעם ראשונה. חשוב לציין שישלי טראומה משתן ברמה שאני לא מסוגלת להריח שתן, אפילו ללכת לשירותים בעצמי קשה לי.
מיס ואני עובדות על חשיפה לשתן כבר תקופה, וביומולדת שלי הגענו סופסוף למקום שהיא משתינה עלי. אתמול טעמתי בפעם הראשונה.
היא כורעת מעלי ומשתינה, על החזה והפנים שלי, נותנת לזרם להשפריץ לכל עבר. הנוזל החמים מרגיע אותי ואני נרטבת ונשלחת עמוק לספייס מההשפלה. יש הפעם יותר ריח מבפעם הקודמת, ואני נאבקת בבחילה שעולה בי, מתמקדת בהשפלה וההחפצה שאני כלכך זקוקה להן. אני שוכבת בשלולית של השתן שלה, קטנה ומושפלת, מסניפה את הריח כאילו אני מריחה את הבושם הכי טוב שהרחתי מימיי.
היא שואלת אם אני רוצה ללקק ואני משיבה בחיוב. מהר מאוד הלשון שלי מלקקת את השתן מהכוס שלה. סופסוף אני לא מקנאה בנייר טואלט.
אני לא אשקר, טעים זה לא היה.
אבל אהבתי את זה. אהבתי לסבול בשבילה. אהבתי את הנוזל הזה שיצא ממנה, לא נגעלתי ממנו. רציתי עוד ממנו.
תודה מיס, על החוויה המרפאת והייחודית הזו ❤
